אשראי – הבדלי גרסאות

ב[[כלכלה]], '''אַשְׁרַאי''' הוא [[הלוואה]] הניתנת ל[[אדם]] או לחברה על–ידיעל-ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת [[ריבית]], כעבור זמן קצר (לרוב כחודש) או לשיעורין ("קרדיט", לרוב במהלך מספר חודשים). הלוואת אשראי ניתנת לרוב תמורת ערבונות ישירים (כמו [[חיסכון]] 'נעול' בגובה מסוים) או עקיפים, או שניהם.

רוב ההלוואות הניטלות באמצעות כרטיס אשראי הן לצורך תשלום בעבור [[מוצרי צריכה]] שונים ועל כן כוללות בדרך כלל תוספת ריבית סמויה בדמות העלאת מחיר, שבאמצעותה מפצה את עצמו העסק המבצע את החיוב על התשלום שהוא נדרש לשלם לחברת כרטיסי האשראי עבור בדיקת העסקה, אישורה ורישומה ("דמי סליקה") ולרוב גם פיצוי על פרק הזמן שבין הרכישה להעברת התשלום מחברת כרטיסי האשראי למוכר. כאשר העסק מציע הנחה למשלמים במזומן, הריבית הסמויה הופכת לגלויה.

סוג נוסף של אשראי מכונה "אשראי ספקים" או "שוטף פלוס", והוא אשראי ש[[ספק (עיסוק)|ספק]]ים נוהגים להעניק ל[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]ותיהם. במתכונת אשראי זאת, ספק מוצרים או שירותים מספק את המוצר או מעניק את השירות ללקוח, אך לא מקבל את התשלום בעבורו באופן מיידימידי אלא כעבור זמן. ב[[ישראל]], מוכר מתן אשראי כזה בשם "שוטף פלוס" ובו התשלום מתבצע מספר הימים המצוין לאחר ה-1סוף בחודשהחודש העוקבשבו התבצעה העבודה, כך "שוטף פלוס 30" לעסקאות שבין 1 לבין ל-28 בפברואר ישולמו ב-30 במרץ. מספר ימי האשראי מעבר לשוטף תלוי בהסכם בין הספק ללקוח. במתכונת זו, ספק המוצר או השירות מוותר על תשלומי [[ריבית]] אותם היה יכול לקבל אילו היה הכסף מועבר לרשותו מידית. מקבל השירות, לעומתו, נהנה מתשלומי ריבית על סכומי הכסף שאת הוצאתם עיכב. יתר על–כן, הספק מחויב בתשלומים שוטפים אחרים שאין לעכבם. לדוגמה, ספקים נדרשים לשלם את סכום ה[[מע"מ]] שהוסיפו לעסקה, לשלם משכורתם של עובדים, וכדומה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ט.מ.ל|כתובת = http://www.tamal.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1|כותרת = הגבלת ה"שוטף פלוס" – הקץ להמתנה הארוכה לתשלומים|תאריך = 13 באפריל 2014}}}}

על פי ה[[הלכה]] בנושא [[הלנת שכר (הלכה)|הלנת שכר]], יש לשלם תמורת עבודה מיד עם סיום ביצועה. על–פי התפיסה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], גם עובד המבצע את עבודתו מידית ומקבל את [[שכר|שכרו]]ו במועד קבוע (שבועית או חודשית) מעניק למעשה אשראי למעסיק, שכן זה יכול להמשיך ולהחזיק בכסף המיועד לעובד פרק זמן נוסף. מנקודת מבט הפוכה, כמו זו של [[אויגן פון בוהם-באוורק]] למשל, האשראי ניתן דווקא על–ידי המעבידהמעסיק, המשלם לעובד באופן רציף עוד הרבה לפני שקיבל את התמורה בעבור העבודה מן הצרכן, שלא לדבר על מקרים בהם מושקעת עבודה, משולם שכר עבורה, אך לא מופקת תמורה כלשהי (לדוגמה, כאשר יש עסקה שכשלה).

# גביית חובות בהתאם להתקדמות העבודה - נפוצה מאוד בעת ביצוע פרויקטים. באופן זה החשיפה מצטמצמת רק למועדים שבין התשלום האחרון ועד התשלום הבא, עבור חלק מסוים של הפרויקט בביצוע. סוג זה בולט בענף [[נדל"ן]] על נגזרותיו.

# [[ביטוח]] אשראי]].