צינור הנפט כירכוכ–חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 22:
|כיוון זרימה=ממזרח-למערב
|שנת הפעלה=[[1935]]
|מפה=[[קובץ:Mosul-Haifa oil pipeline-HE.svg|250 פיקסלים]]תחנות השאיבה והעברת הנפט סומנו באות H המסמלת את חיפה ולידםולידן הקימו הבריטים שדות תעופה
}}
'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם: '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה''' ; ב[[אנגלית]]: '''Mosul-Haifa oil pipeline''') הוא [[צינור נפט|צינור]] באורך 942 [[קילומטר]] שהוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]]. הנפט עבר בצינור במשך 10 ימים מתחילתו ועד סופו, וכשהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]]. הצינור החל לפעול בשנת [[1935]], בתקופת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], והפסיק לפעול בשנת [[1948]], עם הקמת מדינת ישראל.
שורה 36:
בשנת [[1948]], עם הקמת [[מדינת ישראל]] ופרוץ [[מלחמת העצמאות]], נפסקה פעולת הצינור. כיום משמש קטע הצינור העובר ב[[רמת יששכר]] להובלת מי השקיה לשדות הקיבוצים שבאזור. הצינור נוקה, שופץ ומופעל על ידי חברת [[מקורות]].
 
בשנת [[2003]], לאחר כיבוש [[עיראק]] על ידי [[ארצות הברית]], דיבר [[שר התשתיות]], [[יוסף פריצקי]], על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור.{{הערה|1={{ynet|דוד חיון|האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?|2649613|8.6.2003}}}}.
 
==תחנות שאיבה==
שורה 43:
* K1 {{Coord|35|30|55|N|044|18|49|E|name=K1 Pumping Station}}
* K2 {{Coord|34|54|47|N|043|24|50|E|name=K2 Pumping Station}}
* K3 {{Coord|34|04|31|N|042|21|07|E|name=K3 Pumping Station}}
* H1 {{Coord|33|47|23|N|041|27|37|E|name=H1 Pumping Station}}
* H2 {{Coord|33|22|38|N|040|37|04|E|name=H2 Pumping Station}}
* H3 {{Coord|34|04|30|N|042|21|07|E|name=H3 Pumping Station}}
* H4 {{Coord|32|30|09|N|038|11|32|E|name=H4 Pumping Station}}
* H5 {{Coord|32|10|32|N|037|07|36|E|name=H5 Pumping Station}}