בית מדיצ'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Stemma dei Medici.png|שמאל|ממוזער|200px|סמלו של בית מדיצ'י]]
'''בית מדיצ'י''' (ב[[איטלקית]]: '''Medici''') הייתה שושלת [[סוחר
כמו משפחות אחרות שהיו בעלות שליטה מרכזית על ערים ב[[איטליה]], גם משפחת מדיצ'י תרמה סכומי כסף נכבדים לשלטון המקומי ב[[פירנצה]]. המשפחה הצליחה להביא את פירנצה אל תחת שליטתם, ובכך לאפשר סביבה לשגשוג של [[אמנות]] ו[[הומניזם]]. בכך למעשה הובילה המשפחה ללידתו של [[הרנסאנס האיטלקי]], יחד עם משפחות גדולות ומשפיעות אחרות, כמו: משפחות [[בית ויסקונטי|ויסקונטי]] ו[[בית ספורצה|ספורצה]] מ[[מילאנו]], משפחת [[בית אסטה|אסטה]] מ[[פרארה]], משפחת [[בית גונזגה|גונזגה]] מ[[מנטובה]], ואחרות.
שורה 11:
בנו של אווראדו, [[ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י]], הגדיל את הונה של המשפחה על ידי ייסוד [[בנק]], אשר היה לאחד החשובים והמכובדים ב[[אירופה]]. הבנק אף הצליח לקבל מה[[אפיפיור]] את הזכות להעביר הכספים מכל רחבי הקהילות ה[[נצרות|נוצריות]] לכנסייה. ג'ובאני דה ביצ'י אמנם צבר השפעה רבה בקרב חוגי השלטון בפירנצה, אולם רק בשנת [[1434]] הפכו בני המשפחה לשליטיה הלא רשמיים של הרפובליקה, עם הענקת התואר "[[גראן מאסטרו]]" לבנו של ג'ובאני, [[קוזימו דה מדיצ'י]]. מול המשפחה עמדה [[בית פאצי|משפחת פאצי]], שאף ניסתה להשתלט על העיר פירנצה בכוח ב-1478. בשיא הסכסוך בין שתי המשפחות הותקפו לורנצו דה מדיצ'י ואחיו [[ג'וליאנו דה מדיצ'י|ג'וליאנו]] בקתדרלה של פירנצה. ג'וליאנו נרצח אך לורנצו הצליח להימלט. בתגובה תלו אנשי פירנצה את [[פרנצ'סקו סלוויאטי]], ה[[ארכיבישוף]] של [[פיזה]], שצידד במשפחת פאצי. האפיפיור [[סיקסטוס הרביעי]], שתמך במשפחת פאצי, הכריז על נידויו של לורנצו דה מדיצ'י והטיל חרם על פירנצה.
בני הענף ה"וותיק" של המשפחה, אלו המשתייכים לזרעו של [[קוזימו דה מדיצ'י|קוזימו]], שלטו ברפובליקה עד להתנקשות בחייו של [[אלסנדרו דה מדיצ'י]], הדוכס הראשון של פירנצה, בשנת [[1537]]. שלטון זה, במשך כמאה שנה, הופרע רק על ידי שני אירועים (בין [[1494]] - [[1512]] ובין [[1527]] - [[1530]]), כשמהפכנים שלחו את בני מדיצ'י ל[[גלות
{{ערך מורחב|הדוכסות הגדולה של טוסקנה}}
קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ולאנשי תרבות, ו[[אפיפיור|האפיפיורות]] - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. קוזימו הראשון הרחיב את גבולות שלטונו, רכש את האי [[אלבה (אי)|אלבה]] ([[1548]]), כבש את [[סיינה]] ([[1555]]) והפך את טוסקה לכוח החשוב והחזק ביותר באזור. בד בבד קשר ברית אמיצה עם [[מדינת האפיפיור]] בראשות [[פיוס החמישי]]. אף שקוזימו עצמו הפסיק לשלוט בפועל ב-[[1565]] והעביר את תפקידו לבנו [[פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרנצ'סקו דה מדיצ'י]], המשיך שלטונם להיות יציב וחזק. בשנת [[1569]] העניק האפיפיור לקוזימו את התואר [[דוכס גדול]], צעד שהפך את טוסקנה ל[[דוכסות גדולה]]. לאורך שלטון בני מדיצ'י בטוסקנה, הזהות בין בני מדיצ'י לבין הדוכסות הגדולה הייתה גדולה, ולא הייתה למעשה הפרדה בין הקופה הציבורית לבי הקופה המשפחתית של המשפחה השלטת. רק בני המשפחה יכלו למשל לנצל [[משאב טבע|משאבי טבע]]. שלטונו של פרנצ'סקו (שמת בן 46 ב-[[1587]] וכיהן בפועל כראש המדינה מ-1565 ובאופן רשמי ממות אביו קוזימו ב-[[1574]]), היה המשך ישיר של ימי אביו, כאשר המדינה נשלטת בפועל על ידי הפקידות הבכירה שמינה אביו. את פרנצ'סקו ירש אחיו, [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו]], שהיה פעיל בפיתוח המדינה וכרת בריתות עם מדינות שכנות על ידי נישואיו ל[[כריסטינה מלורן]], בתו של [[דוכסות לוריין|דוכס לורן]] והשאת אחותו, [[מארי דה מדיצ'י]] ל[[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. את בנו, [[קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השני]], השיא ל[[מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה]] מ[[בית הבסבורג]], ששלט גם ב[[ספרד]], אשר הציבה איום מתמיד של חופי טוסקנה מכיוון [[הים הטירני]]. ב-[[1605]] הביא פרדיננדו לבחירת בן משפחתו, אלסנדרו דה מדיצ'י לאפיפיור [[לאו האחד-עשר]], שאמנם נפטר כעבור חודש, אך ממשיכו [[פאולוס החמישי]] היה תומך בית מדיצ'י.
קוזימו השני, בנו של פרדיננדו ויורשו, הותיר, כמו דודו פרנצ'סקו, את השליטה לשריו. בנו, [[פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו השני]] היה אך בן 11 במות אביו ב-[[1621]] ובתחילת שלטונו שימשו אמו מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה וסבתו, קריסטינה מלוריין כעוצרות. השתיים, וקריסטינה במיוחד, הסתמכו על ייעוצם של אנשי דת (בניגוד לזהירותו הרבה של קוזימו הראשון מעירוב בין דת וענייני מדינה). ב-[[1634]] השיאו השתיים את פרדיננדו
==בית מדיצ'י בתרבות==
|