בית מדיצ'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Stemma dei Medici.png|שמאל|ממוזער|200px|סמלו של בית מדיצ'י]]
'''בית מדיצ'י''' (ב[[איטלקית]]: '''Medici''') הייתה שושלת [[סוחר|סוחרים]]ים [[איטליה|איטלקית]] שהייתה גורם רב השפעה באירופה החל ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ועד [[המאה ה-17]]. במרוצת השנים מונו מקרב המשפחה ארבעה [[אפיפיור|אפיפיורים]]ים ([[לאו העשירי]], [[קלמנס השביעי]], [[פיוס הרביעי]] ו[[לאו האחד עשר]]), מספר שליטים של [[רפובליקה|רפובליקת]] [[פירנצה]] (החשוב שבהם היה [[לורנצו המפואר]], פטרונן של כמה מיצירות האמנות המפורסמות בתקופת הרנסאנס), ומאוחר יותר גם מספר בני אצולה [[צרפת|צרפתיים]]יים ו[[אנגליה|אנגליים]], ובהם שתי [[מלכות צרפת]] ([[קטרינה דה מדיצ'י]] ו[[מארי דה מדיצ'י]]).
 
כמו משפחות אחרות שהיו בעלות שליטה מרכזית על ערים ב[[איטליה]], גם משפחת מדיצ'י תרמה סכומי כסף נכבדים לשלטון המקומי ב[[פירנצה]]. המשפחה הצליחה להביא את פירנצה אל תחת שליטתם, ובכך לאפשר סביבה לשגשוג של [[אמנות]] ו[[הומניזם]]. בכך למעשה הובילה המשפחה ללידתו של [[הרנסאנס האיטלקי]], יחד עם משפחות גדולות ומשפיעות אחרות, כמו: משפחות [[בית ויסקונטי|ויסקונטי]] ו[[בית ספורצה|ספורצה]] מ[[מילאנו]], משפחת [[בית אסטה|אסטה]] מ[[פרארה]], משפחת [[בית גונזגה|גונזגה]] מ[[מנטובה]], ואחרות.
שורה 11:
בנו של אווראדו, [[ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י]], הגדיל את הונה של המשפחה על ידי ייסוד [[בנק]], אשר היה לאחד החשובים והמכובדים ב[[אירופה]]. הבנק אף הצליח לקבל מה[[אפיפיור]] את הזכות להעביר הכספים מכל רחבי הקהילות ה[[נצרות|נוצריות]] לכנסייה. ג'ובאני דה ביצ'י אמנם צבר השפעה רבה בקרב חוגי השלטון בפירנצה, אולם רק בשנת [[1434]] הפכו בני המשפחה לשליטיה הלא רשמיים של הרפובליקה, עם הענקת התואר "[[גראן מאסטרו]]" לבנו של ג'ובאני, [[קוזימו דה מדיצ'י]]. מול המשפחה עמדה [[בית פאצי|משפחת פאצי]], שאף ניסתה להשתלט על העיר פירנצה בכוח ב-1478. בשיא הסכסוך בין שתי המשפחות הותקפו לורנצו דה מדיצ'י ואחיו [[ג'וליאנו דה מדיצ'י|ג'וליאנו]] בקתדרלה של פירנצה. ג'וליאנו נרצח אך לורנצו הצליח להימלט. בתגובה תלו אנשי פירנצה את [[פרנצ'סקו סלוויאטי]], ה[[ארכיבישוף]] של [[פיזה]], שצידד במשפחת פאצי. האפיפיור [[סיקסטוס הרביעי]], שתמך במשפחת פאצי, הכריז על נידויו של לורנצו דה מדיצ'י והטיל חרם על פירנצה.
 
בני הענף ה"וותיק" של המשפחה, אלו המשתייכים לזרעו של [[קוזימו דה מדיצ'י|קוזימו]], שלטו ברפובליקה עד להתנקשות בחייו של [[אלסנדרו דה מדיצ'י]], הדוכס הראשון של פירנצה, בשנת [[1537]]. שלטון זה, במשך כמאה שנה, הופרע רק על ידי שני אירועים (בין [[1494]] - [[1512]] ובין [[1527]] - [[1530]]), כשמהפכנים שלחו את בני מדיצ'י ל[[גלות|לגלות]]. לאחר הרצח עבר השלטון לידי [[קוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה|קוזימו הראשון דה מדיצ'י (דוכס טוסקנה)]], אשר בא מקרב הענף ה"צעיר" של המשפחה, אשר מקורו ב[[לורנצו די ג'ובאני דה מדיצ'י]], בן הזקונים של מייסד השושלת - ג'ובאני דה ביצ'י.
 
{{ערך מורחב|הדוכסות הגדולה של טוסקנה}}
קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ולאנשי תרבות, ו[[אפיפיור|האפיפיורות]] - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. קוזימו הראשון הרחיב את גבולות שלטונו, רכש את האי [[אלבה (אי)|אלבה]] ([[1548]]), כבש את [[סיינה]] ([[1555]]) והפך את טוסקה לכוח החשוב והחזק ביותר באזור. בד בבד קשר ברית אמיצה עם [[מדינת האפיפיור]] בראשות [[פיוס החמישי]]. אף שקוזימו עצמו הפסיק לשלוט בפועל ב-[[1565]] והעביר את תפקידו לבנו [[פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרנצ'סקו דה מדיצ'י]], המשיך שלטונם להיות יציב וחזק. בשנת [[1569]] העניק האפיפיור לקוזימו את התואר [[דוכס גדול]], צעד שהפך את טוסקנה ל[[דוכסות גדולה]]. לאורך שלטון בני מדיצ'י בטוסקנה, הזהות בין בני מדיצ'י לבין הדוכסות הגדולה הייתה גדולה, ולא הייתה למעשה הפרדה בין הקופה הציבורית לבי הקופה המשפחתית של המשפחה השלטת. רק בני המשפחה יכלו למשל לנצל [[משאב טבע|משאבי טבע]]. שלטונו של פרנצ'סקו (שמת בן 46 ב-[[1587]] וכיהן בפועל כראש המדינה מ-1565 ובאופן רשמי ממות אביו קוזימו ב-[[1574]]), היה המשך ישיר של ימי אביו, כאשר המדינה נשלטת בפועל על ידי הפקידות הבכירה שמינה אביו. את פרנצ'סקו ירש אחיו, [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו]], שהיה פעיל בפיתוח המדינה וכרת בריתות עם מדינות שכנות על ידי נישואיו ל[[כריסטינה מלורן]], בתו של [[דוכסות לוריין|דוכס לורן]] והשאת אחותו, [[מארי דה מדיצ'י]] ל[[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. את בנו, [[קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השני]], השיא ל[[מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה]] מ[[בית הבסבורג]], ששלט גם ב[[ספרד]], אשר הציבה איום מתמיד של חופי טוסקנה מכיוון [[הים הטירני]]. ב-[[1605]] הביא פרדיננדו לבחירת בן משפחתו, אלסנדרו דה מדיצ'י לאפיפיור [[לאו האחד-עשר]], שאמנם נפטר כעבור חודש, אך ממשיכו [[פאולוס החמישי]] היה תומך בית מדיצ'י.
 
קוזימו השני, בנו של פרדיננדו ויורשו, הותיר, כמו דודו פרנצ'סקו, את השליטה לשריו. בנו, [[פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו השני]] היה אך בן 11 במות אביו ב-[[1621]] ובתחילת שלטונו שימשו אמו מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה וסבתו, קריסטינה מלוריין כעוצרות. השתיים, וקריסטינה במיוחד, הסתמכו על ייעוצם של אנשי דת (בניגוד לזהירותו הרבה של קוזימו הראשון מעירוב בין דת וענייני מדינה). ב-[[1634]] השיאו השתיים את פרדיננדו השני ל[[ויטוריה דלה רוברה]]. לקראת תום שלטונו של פרדיננדו היה אוצר הדוכסות ריק והיא נאלצה ללוות מ[[האימפריה הרומית הקדושה]] וכך הפכה לבעלת חוב מולה. את שלטונו של פרדיננדו השני ירש ב-[[1670]] בנו [[קוזימו השלישי דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השלישי]]. הוא ירש מצב כלכלי חמור ובמהלך שלטונו חלה התדרדרות נוספת וחזה במעמד הדוכסות הגדולה. קוזימו השלישי היה שמרן ו[[פוריטניות|פוריטן קתולי]], הוא אסר על חגיגות בעלות ניחוח [[פאגאני]], הוציא להורג מי שנחשד כ[[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]], החמיר את ה[[מיסוי]], העמיק את החינוך הדתי והוציא צווים [[אנטישמיות|נגד היהודים]]. קוזימו השלישי נשא לאשה את נכדתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת, [[מרגריט לואיז ד'אורליאן]]. מנישואים ללא אהבה אלה נולדו שלושה צאצאים, פרדיננדו, שהיה [[אלכוהוליזם|אלכוהוליסט]], [[ג'אן גסטון דה מדיצ'י]], שישרש את אביו ו[[אנה מריה לואיזה דה מדיצ'י]], הנצר האחרון לבית מדיצ'י.
 
==בית מדיצ'י בתרבות==