ציטוכרום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
האתר הפעיל בחלבוני הציטוכרום, אשר תמיד נמצאים כחלק אינטגרלי של ממברנה כלשהי (ביצורים [[איקריוטיים]]: ממברנת ה[[מיטוכונדריון]]), הוא אטום הברזל. הברזל מסוגל להימצא בשני מצבי חמצון שונים: <sup>+</sup>Fe<sup>2</sup> (מחוזר) ו-<sup>+</sup>Fe<sup>3</sup> (מחומצן). במצב הראשון, המחוזר, חסרים לברזל שני [[אלקטרון|אלקטרונים]], ולפיכך יש לו [[מטען חשמלי]] חיובי כפול, ובמצב השני, המחומצן, חסרים לו שלושה אלקטרונים והוא בעל מטען חשמלי חיובי משולש. הברזל המחומצן מסוגל לקלוט אלקטרון בודד כלומר לחמצן, ואילו הברזל המחוזר - למסור אלקטרון (לחזר); זוהי תמצית יכולתו של הציטוכרום לשמש כנשא אלקטרונים וכחומר מחזר או מחמצן.
אטום הברזל בציטוכרום נמצא במרכזה של קבוצת [[הם]], קבוצת אטומים בעלת מבנה גאומטרי, המכיל ארבע טבעות מחומשות שבכל אחת מהן אטום [[חנקן]] אחד היוצר [[קשר קואורדינטיבי]] עם יון הברזל. בנוסף יוצר יון הברזל 2 קשרים נוספים עם ליגנדים שמקורם בשרשרת החלבון: אטום גפרית שמקורו בחומצת האמינו [[מתיונין]] ואטום חנקן השייך ל[[היסטידין]]. כך, בניגוד להמוגלובין יון הברזל שבציטוכרום קשור ל 6 ליגנדים במבנה של אוקטאדר ואינו יכול ליצור קישורים קואורדינטיבים אחרים אלא רק להשתתף בתגובות חמצון-חיזור{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = James E. Huhee|שם = InOrganic Chemistry: Principles of structure and reactivity|מו"ל = Harper & Row|שנת הוצאה = 1983|פרק = 18:Inorganic Chemistry in biological systems}}}}.
{{הערות שוליים}}
| |||