הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיפדיה:הכה את המומחה"

מ
::::ככלל, המדינה אוסרת על ערוצים בכבלים והלווין לשדר פרסומות (יש כל מיני הקלות בעניין זה, אבל זה הכלל), בשביל לקיים ערוץ חדשות אתה צריך או שמישהו יסכים לשלם לך (כמו שמשלמים על ערוצי הספורט), או לשדר פרסומות, ובשביל פרסומות, צריך את אישור המדינה. ערוצים שמשדרים פרסומות, כמו 10 ו-2 זכו בזה, בזכות העובדה שבמקביל לזכות לשדר פרסומות, יש להם גם מיני מחוייבויות (מספר שעות סוגה עילית, חדשות,והשקעה בתכנים ישראליים בין השאר). בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:49, 2 באפריל 2017 (IDT)
:::::אוקיי, אז השאלה עוברת שלב אחד אחורה: למה המדינה צריכה לאשר למישהו לשדר פרסומות? מה זה עניינה איזה תכנים משודרים? • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע"ז 13:45, 2 באפריל 2017 (IDT)
::::::אני לא בטוח מה היו כל השיקולים המקוריים, אבל יש שניים בולטים, המדינה רוצה לתמוך בתעשיית הטלוויזיה\קולנוע הישראלית באמצעות השקעה של הערוצים בסדרות טלוויזיה (השקעה שהיא יקרה משמעותית משידורי חדשות, תוכניות אולפנים, שעשועונים וכיו"ב), והיא מעוניינת שיהיו תוכניות באיכות מסויימת בטלוויזיה. החשש הוא שבהעדר פיקוח כזה, הערוצים יעדיפו לא להשקיע כלל ביצירה מקורית ויבחרו באפיקים זולים יותר או בתוכניות קנויות. מכיוון שבדרך כלל הערוצים מנסים להתחמק מההשקעה הנדרשת על פי החוק בתכסיסים שונים ומשונים, נראה שאכן יש צורך בחוק כזה אם רואים ביצירה הישראלית ערך. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 17:36, 2 באפריל 2017 (IDT)
:שידור ציבורי ממומן מכספי הציבור, ולכן הציבור חייב לפקח עליו דרך גוף של המדינה. גוף במימון פרטי עובד בצורה שונה לגמרי. אחת הסיבות לקיומו של שידור ציבורי, היא שגופים פרטיים כפופים בעיקר לערכים צרים של הבעלים כמו רווח כספי ואינטרסים אישיים, וגופים ציבוריים יכולים להרשות לעצמם להיות כפופים בעיקר לערכים מקצועיים (בשאיפה). {{אלמ}}