מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (-, ]]) |
||
שורה 56:
===תכנון וניסויים===
במהלך הפיתוח עלו שתי גישות של החברות המשתתפות. הוקר סידלי התמקדה בפיתוח [[כנף (תעופה)|כנף]] גדולה יותר, שאותה ניתן יהיה להתקין במטוסים הקיימים כחלק מתהליך השבחה עתידי. חברת מקדונל דאגלס לעומת זאת התמקדה בכיוון פחות שאפתני, שעיקרו היה מתן מענה לצורכי חיל הנחתים. מקדונל דאגלס למדה מתהליך התכנון, ויישמה ידע שנאסף במהלכו כדי להתאים מטוס לצורכי חיל הנחתים. [[משרד ההגנה האמריקאי|משרד ההגנה של ארצות הברית]] אישר את תוכנית הפיתוח של חברת מקדונל דאגלס למטוס ההרייר II ב-[[1976]].
מטוסי חיל הנחתים נרכשים עבורו על ידי [[הצי האמריקני|צי ארצות הברית]], וזה דרש לערוך ניסויי טיסה למטוס החדש לפני הכנסתו לשירות. כדי לערוך את הניסויים התאימה חברת מקדונל דאגלס שני מטוסי AV-8A לשינויים שערכה: הותאמו להם כנפיים חדשות, [[כונס אוויר|כונסי אוויר]] שהותאמו מחדש, נחירי פליטה משופרים, ושיפורים אווירודינמיים נוספים. עם זאת, במטוסי הניסוי נותר תא הטייס של מטוסי הדור הראשון ולא הותקנו בו השינויים שנערכו בחלקו הקדמי של הגוף. מטוסי הניסוי זכו לציון YAV-8 (תוספת האות Y באה לציין אב טיפוס), והמטוס הראשון המריא ב־[[9 בנובמבר]] [[1978]]. אב הטיפוס השני המריא ב־[[19 בפברואר]] [[1979]]. אב טיפוס זה התרסק בנובמבר אותה שנה, בשל כשל במנועו. טיסות הניסוי, שנערכו במהלך השנים 1978 ו־1979 הראו שלמטוס [[גרר (כוח)|גרר]] גבוה מהצפוי, דבר שהוריד את מהירותו המתוכננת. שיפורים ב[[פרופיל אווירודינמי|פרופיל האווירודינמי]] הועילו רק במעט. עם זאת, בתחומים אחרים ניכר שיפור, ובכלל זה במטען היעיל שנשא המטוס, בטווח וביכולות ההמראה והנחיתה הקצרות והאנכיות. שיפורים אלה הובילו להענקת חוזה ייצור לחברת מקדונל דאגלס. על פי החוזה הייתה החברה אמורה לייצר תריסר מטוסים בסדרה הראשונה, ובעקבותיהם לייצר 324 מטוסים נוספים.
שורה 124:
===הצי הספרדי===
[[קובץ:AV-8B Harrier landing aboard Principe de Asturias (R11).jpg|ממוזער|מטוס AV-8B מטדור II של הצי הספרדי בעת נחיתה על נושאת המטוסים "פריניספה דה אסטוריאס"
ספרד הפעילה גרסה משלה לדור הראשון של מטוסי ההרייר, ה־AV-8S מטדור. במרץ [[1983]] הייתה ספרד למפעילה הראשונה של ההרייר II מחוץ לארצות הברית, עם חתימת חוזה לרכישת תריסר מטוסים, שסימולם VA-2 מטדור II (הסימול בחברת מקדונל דאגלס הוא EAV-8B) עבור [[הצי הספרדי]]. הסבת הטייסים נעשתה ב[[ארצות הברית]], וב־[[6 באוקטובר]] [[1987]] נמסרו שלושת המטוסים הראשונים. יתר המטוסים הועברו עד [[1988]].
שורה 131:
כאמור לעיל, חתמה ספרד על מזכר הבנות משותף עם ארצות הברית ואיטליה לרכישת מטוסי הרייר II. לאור הסכמתה, הזמינה ספרד שמונה מטוסי EAV-8B פלוס בספטמבר [[1990]], ובנוסף הזמינה מטוס אימון אחד, TAV-8B. אספקת המטוסים החלה ב־[[1996]]. ב־[[11 במאי]] [[2000]] חתמה [[בואינג]] על חוזה עם מפקדת המערכות האוויריות של הצי (Naval Air Systems Command), ועל פיו תייצר מחדש בואינג מטוסי EAV-8B של הצי הספרדי, כדי להביא אותם לרמת גרסת "פלוס". על פי כמה מקורות כללה העסקה שדרוג שני מטוסים עם אופציה לשבעה נוספים, ועל פי מקורות אחרים כללה העסקה 11 מטוסים בסך הכל. הייצור מחדש אפשר למטוסים לשאת ארבעה [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר־אוויר]] מדגם [[AIM-120 אמראם]], הוספת מערכות [[אוויוניקה]] ו[[מכ"ם]], והתקנת מנוע חדש. את התהליך עברו בסופו של דבר חמישה מטוסים, והאחרון מביניהם נמסר ב־[[5 בדצמבר]] [[2003]].
המטוסים הספרדיים השתתפו ב[[מלחמת קוסובו]], ב[[מבצע מניעת טיסה]] (Operation Deny Flight{{כ}}, [[12 באפריל]] [[1993]] - [[20 בדצמבר]] [[1995]]), במהלכו אכפו מטוסי [[נאט"ו]] אזור אסור לטיסה מעל [[בוסניה והרצגובינה]]. ספרד לא שלחה את נושאת המטוסים שלה להשתתף ב[[מלחמת המפרץ השנייה]] ב-[[2003]], ובמקום זאת הסתפקה בפריסת מטוסי F/A-18 באזור ומטוסי סיוע נוספים. ב־[[2007]] בחנה ספרד אפשרות להחליף את מטוסי ההרייר II, כנראה במטוסי F-35B לייטנינג II.
===הצי האיטלקי===
| |||