ימות המשיח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון)
שורה 9:
 
==הגדרה באנציקלופדיה התלמודית==
ב[[אנציקלופדיה תלמודית]]{{הערה|1=כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח] בפרק א (מהותם וזמנם)}} ימות המשיח מוגדרים באופן הבא (המראי מקומות כאן הם על בסיס האנציקלופדיה התלמודית):
 
: א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"{{הערה|1=עיין מסכת פסחים דף ה עמוד א'; [[מגילה]] דף יב עמוד א; סנהדרין דף צח עמוד ב ועוד בכמ"ק.}} או "[[מלך המשיח]]"{{הערה|1=עי' [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[ברכות]] פרק ב הלכה ד; [[שהש"ר]] פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, או "משיח בן דוד"{{הערה|1=עי' [[סוכה]] נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכן הוא בכמה [[מדרשים]]. ועיין ליקוט כל מאמרי [[חז"ל]] ודברי הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לספר [[קול התור]], ב[[התקופה הגדולה]] ל[[הרמ"מ כשר]], עמ' תכא - תלא.}}, או "בן דוד" סתם{{הערה|עיין ערובין דף מג עמוד א; יבמות דף סב עמוד א; [[סנהדרין]] דף צח עמוד א; [[נדה]] דף יג עמוד ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}} - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל{{הערה|1=רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}}, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה{{הערה|1=עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).}}, וייבנה [[בית המקדש]]{{הערה|1=עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו}}. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים{{הערה|1=עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.}}. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-[[תחיית המתים*]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר [[התרשתא]] להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|סג}}.}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח בן דוד{{הערה|1=[[מסכת סוטה|סוטה]] מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על א"י שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז [[פסיקתא רבתי]] פ"א ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת כלאיים|כלאיים]] פ"ט ה"ג. ועי' [[יד רמ"ה]] סנהדרין צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו ל[[חכמי לוניל]], נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' [[מכון הרי פישל]], ח"א סי' קסו. וע"ע תחיית המתים.}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|1=עיין פסחים דף נ עמוד א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י סנהדרין קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח. }}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עיין ברכות דף יב עמוד ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|1=עיין ברכות דף לד עמוד ב ושבת דף סג עמוד א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועיין פסחים דף סח עמוד א וסנהדרין דף צא עמוד ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, ו[[זבחים]] קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.}}. וכן "לעתיד לבוא", יש שנאמר על ימות המשיח{{הערה|1=עי' [[מכילתא]] בא פט"ז וירושלמי ברכות סופ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]] כו', והכוונה לימות המשיח, עי' להלן ציון 238.}}, ויש שנאמר על זמן שלאחר ימות המשיח, שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|קטז|א}}.}} - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך"{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|קיח|כח}}.}} - לעתיד לבוא{{הערה|ירושלמי שם {{הבהרה|איפה זה שם?}} פרק ב הלכה ד'. ועיין בשבת דף קיג עמוד ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}}.
 
==מקור האמונה בביאת המשיח==