ראובן יוסף גרשונוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{רב
|שם=
|תמונה=
|כיתוב=
|כינוי=
שורה 25:
== ביוגרפיה ==
=== תקופת ליטא ===
נולד ב[[לאפיטש]] שב[[מינסק (מחוז)|מחוז מינסק]] לשרה ביילא בתו של הרב משה אליעזר בייער מתלמידי ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]
בקיץ תרצ"א (1931) עבר ללמוד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] ב[[קמניץ]] אצל הרב [[ברוך בר ליבוביץ]], בישיבה זו נודע בקרב רבותיו וחבריו כמתמיד גדול בתורה, כשנהג ללמוד כל מסכת שנלמדה בישיבה על בוריה ורק לאחר מכן העמיק בסוגיות המסכת. התקרב מאוד לרבו ראש הישיבה רבי ברוך בר ליבוביץ ודבק בדרך לימודו בהעמקה ועיון בדברי הראשונים והגדרת קושיות ותירוצים בסוגיות תלמודיות. נחשב כבקי בתורת רבו ובספרי ה[[ברכת שמואל]] על סוגיות הש"ס שהוציא. בשל בקיאות זו, כשהגיע ללמוד בישיבת לומז'ה בארץ ישראל דבק בו הכינוי בקרב בני הישיבה "ר' ברוך בערניק" (תלמיד מובהק של רבי ברוך בער).
שורה 32:
בסוף שנת תרצ"ה (1935) עזב אביו את הרבנות בז'אבינקה ועלה לארץ ישראל ומונה על ידי ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] לכהן כראש ישיבת [[ישיבת תפארת ציון|תפארת ציון]] ב[[בני ברק]]. בתחילה עלה לבדו לבדוק מספר מקומות מגורים ולאחר זמן קצר עלו שאר בני משפחתו,אך הוא ואחיו הרב דוד גרשנוביץ נותרו בעיירה, בתקופה זו אחיו התמנה לרבה של זא'בינקה במקום אביו. במהלך השנה התעורר פולמוס בעיירה סביב הקמת בית הספר "תרבות" של התנועות הציוניות בעיירה והרב גרשנוביץ שהיה בחור בן 20 כינס את כל הורי התלמידים, נאם בפניהם ושיכנעם שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר. כשנתיים לאחר אביו, בתרצ"ז (1937), עלה אף הוא לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בתקופה זו התקרב לחזון איש ולהרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] והיה נוהג לבקרם מדי שבוע ולהציע בפניהם מערכות תורניות שחידש. בעצת הרב [[שרגא גרוסברד]] שהיה משגיח ישיבת לומז'ה באותה עת, מונה הרב גרשנוביץ על ידי ראש הישיבה הרב [[ראובן כץ]] למסור חבורות מדי שבוע בפני הבחורים הצעירים בישיבה להדריכם בדרך לימודו.
בתש"ו (1946)
בתשי"א (1951) מונה לר"מ בישיבת לומז'ה והחל למסור שיעור יומי לבחורי הישיבה.
|