יצחק חרפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: עיצוב
שורה 6:
נולד בשם '''יצחק צ'יזיק''' ב[[י"ז בטבת]] [[תרס"ז]] לשמואל זיינוול ולבריינה לבית בורנשטיין ב[[סג'רה (מושבה)|סג'רה]]. בין תשעת אחיו ואחיותיו נמנו [[שרה צ'יזיק|שרה]], [[ברוך צ'יזיק|ברוך]], [[חנה צ'יזיק|חנה]] ו[[אפרים צ'יזיק|אפרים]]. למד ב[[גמנסיה הרצליה]] והמשיך ללימודים גבוהים ב[[אוניברסיטת שיקגו]] וב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]]. היה מוסמך במנהל ציבורי ועסק במחקר ובפרסום מאמרים בנושאים שונים במהלכם למד על חשיבות ה[[טיס]] והצורך בפיתוח ענף ה[[תעופה]] בארץ ישראל. באופן פרטי הוכשר כטייס ובשנת [[1934]] קיבל רישיון טיס. בעזרתו של [[פנחס רוטנברג]] רכש מטוס והביאו לדיוני [[הקונגרס הציוני]] ב[[פראג]] להעלאת המודעות לחשיבות ענף התעופה. בעזרתם של רוטנברג, [[דוד בן-גוריון]] ו[[דב הוז]] התממש כעבור זמן רצונו על ידי הקמת בית הספר לתעופה בארץ.
 
בשנת [[1935]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה ב[[ממשלת המנדט]]. 13 שנים שימש קצין מחוז{{הערה|{{דואר היום||בבית השלטון המחוזי|1935/05/07|00601}}}}, תחילה ב[[נפת טולכרם (המנדט)|נפת טולכרם]] ומשנת [[1939]] ב[[נפת ירושלים (המנדט)|נפת ירושלים]]. עם [[קום המדינה]] התמנה ל[[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|מושל הצבאי]] הראשון של [[יפו]]. ביולי [[1948]] מונה למנהל הראשון של [[משרד המשטרה]] ועמד בראשו עד יוני [[1949]]. משך שנתיים היה יו"ר [[ועדת הנגב]], היה נציג הממשלה ב[[אילת]] ופעל לפיתוח החיפוש אחר [[מחצבים]] בנגב. בשנת [[1951]] מונה למנהל [[נמל תל אביב]].
 
צ'יזיק לקח חלק בפיתוח [[עמק חפר]], היה ממקימי בית החרושת "שמשון" למלט ב[[הר-טוב]], ועם תחילת ההתיישבות המאורגנת ב[[חבל לכיש]] היה ממקימי [[קריית גת]] ושימש בה מתאם בין [[הסוכנות היהודית]] ו[[משרד העבודה]]{{הערה|{{הצופה|ע. חדד|קרית גת - בירת חבל לכיש|1959/01/18|00219}}}}. בספטמבר [[1957]] מונה לעמוד באופן זמני בראש שגרירות ישראל ב[[ליבריה]], אך לאחר שחלה ב[[מלריה|קדחת]] ואירח במדינה את שרת החוץ [[גולדה מאיר]] - הועבר בהוראתה והיה קונסול ישראל ב[[שיקגו]].
 
נפטר בשיקגו לאחר [[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ונקבר בקרית גת. היה נשוי לאסיה בת אהרן לוינסקי ואב לשני ילדים. על שמו נקראו בקרית גת גן ציבורי, רחוב ומועדון המפלגה של [[מפא"י]].