הבדלים בין גרסאות בדף "בתים ושדות בתקופת היובל"

=== הקדשה ===
אדם שהקדיש את שדה אחוזתו, אינו פודה אותה בשוויה הרגיל ככל ההקדשות, אלא על פי סכום קבוע הכתוב בתורה, והוא 50 [[סלע (מטבע עתיק)|סלע]] לשטח שניתן לזרוע בו [[מידות ומשקלות תורניים#כור, חומר|כור]] [[שעורה|שעורים]]. סכום זה הוא עבור כל השנים עד היובל, אך אם אדם פודה את השדה, שנים מועטות קודם היובל, הוא משלם רק את הסכום היחסי עבור מספר השנים, כלומר סלע ופונדיון (1/48 מסלע) לכל שנה.
אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה", הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.
 
{{הערה|{{משנה|ערכין|ז|א}}}}
 
, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.
==== שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים ====
אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.