קורס מקוון – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Elearnroom.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הקורס המקוון ובעיית הריחוק הפיזי ]]

הקורס המקוון משלב בתוכו שני סוגים של למידה, למידה סינכרונית ולמידה אי-סינכרונית. הלמידה הסינכרונית (באנגלית: real time), היא הלמידה המתבססת על מפגשים מרחוק בין המורה והתלמיד בזמן אמת. הדבר המאפשר אינטראקציה מגוונת ועשירה בקול ובנתונים. לעומת זאת, בלמידה האי-סינכרונית (באנגלית: time delayed), התלמיד והמורה מתחברים בזמנם החופשי הדבר המאפשר גמישות בזמן. לרשות הלומדים עומדים חומרי הלמידה, התרגול וההעשרה המוקלטים והמוכנים מראש, וכן היכולת לקיים קשר עם המורה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצת דיון, דואר אלקטרוני וכל צורת תקשורת אחרת שאין בה תיאום זמן בין השותפים לשיחה. הדבר המצדיק משמעות המושג אי-סינכרוני, לא מתוזמן.{{ש}}

[[קובץ:E-gurukul.png|200px|ממוזער|שמאל|למידה מקוונת מאפשרת לתלמיד להתחבר למאגרים עדכניים. ]]

הקורס המקוון לא בא לפתור את בעיית הריחוק הפיזי, אלא גם בעיית לחץ הזמן בו מצוי האדם המודרני. אדם כזה יכול לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר אם לא יידרש לנסוע למקום לימודים מסוים. האדם הזה יכול לקבל מענה דרך הקורס המקוון, מכיוון שהקורס המקוון מאפשר גמישות בלמידה בזמן ובמקום. הסטודנטים בקורס המקוון יכולים לתרגל את חומר הקורס בזמן ובמקום החופשי שלהם. כמו כן, הסטודנטים יכולים להגיע למספר מצומצם של פגישות כדי לדון בחומר, אך עיקר הלימודים הם לימודים באינטרנט מהבית. הדבר המאפשר נגישות מקסימלית לתכני הקורס. כך שזמינות חומרי הקורס מקדמת את שביעת רצונם של הלומדים ומקלה על השתלבותם בלמידה המקוונת. יתרה מזו, נגישות חומרי הלמידה לסטודנט משחררים את הסטודנט מהמתח של "הפסד החומר" המוכר מהיעדרות מקורסים פנים אל פנים{{הערה|שם=שם|1=כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה}}.

משום שהפדגוגיה של ההוראה המקוונת שונה במהותה מזו של ההוראה המסורתית. כך גם, תפקיד המורה בהוראה המקוונת השתנה מההוראה המסורתית להוראה המבוססת על הבנות חדשות בנוגע לתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת. זאת אומרת, שחל שינוי גדול בהגדרת תפקידו של המורה, ממעביר ידע למנחה ומתווך בתהליך הבניית הידע והלמידה העצמאית המושכלת של הסטודנט (הבנייה פעילה של הידע).וכמובן דבר זה, דורש מהמורים המלמדים בהוראה מקוונת להיות מודעים לכך שהוראה מקוונת דורשת ידע טכנולוגי והשקעת זמן רבה יותר מזו שדורשת הוראה מסורתית. נוסף לכך, שימוש במגוון דרכי הוראה, כגון שמיעה והנחיה אישית, קריאה וביצוע משימות והרצאות סינכרוניות אשר עשויות להיות פתרון מתאים ללמידה באמצעות שמיעה. מצד ראשון, הן מאפשרות קיום 'שיעור' במליאה, שיחה עם הסטודנטים ב'זמן אמת'. ומצד שני, הן מאפשרות שמיעה חוזרת של ההרצאות המוקלטות לטובת הסטודנטים שחלקם מעדיפים האזנה וחומר ויזואלי על פני קריאת טקסט.

ולאו דווקא על מידת אינטליגנציה, לבין מידת הצלחתו בקורס מקוון{{הערה|כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחהשם=שם}}.

ההערכה בקורס המקוון כוללת שימוש בכלים המעודדים שיח בין הלומדים והערכת עמיתים: למשל, קבוצות דיון, שאלוני משוב, שאלות אינטראקטיביות, מבחנים ממוחשבים לצורך תרגול עצמי של הלומדים בנושאים ספציפיים, מטלות ביצוע ושימוש במערכת לניהול למידה לצורך מעקב אחרי הגשת פרויקטים. כלומר, הקורס המקוון מאפשר שימוש בטכנולוגיה. הדבר המעצים את יכולות ההוראה וההערכה של המנחים ומאפשר להם לבצע הערכה הוליסטית, המהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה.