בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
=== הקדשה ===
אדם שהקדיש את שדה אחוזתו, אינו פודה אותה בשוויה הרגיל ככל ההקדשות, אלא על פי סכום קבוע הכתוב בתורה, והוא 50 [[סלע (מטבע עתיק)|סלע]] לשטח שניתן לזרוע בו [[מידות ומשקלות תורניים#כור, חומר|כור]] [[שעורה|שעורים]]. סכום זה הוא עבור כל השנים עד היובל, אך אם אדם פודה את השדה, שנים מועטות קודם היובל, הוא משלם רק את הסכום היחסי עבור מספר השנים, כלומר סלע ופונדיון (1/48 מסלע) לכל שנה.
אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה"{{הערה|{{משנה|ערכין|ז|א}}}}, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.
 
{{הערה|{{משנה|ערכין|ז|א}}}}
 
, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.
==== שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים ====
אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.
שורה 33 ⟵ 29:
== בתי החצרים ==
בתי החצרים הם בתים שלא נמצאים בתוך עיר מוקפת חומה. בדינים מסוימים הם כשדות, ובאחרים הם כבתי ערי חומה. הם נגאלים גם תוך השנתיים הראשונות, כבתים, ולא נחלטים ללוקח בתום שנה, כשדות. אם לא נגאלו הבתים עד היובל, הם חוזרים למוכר. הקדשת בית מבתי החצרים היא כהקדשת בתי ערי חומה, פרט לעובדה שאם אחר שאינו הבעלים פדה את הבית, הואלא נחלט לו אלא חוזר לבעלים הראשון ביובל.
== ערי הלוויים ==
 
{{ערך מורחב|ערי הלוויים}}
ל[[לוויים]] נאמרו דינים שונים בהקדשת בתים ושדות, מכירתם וגאולתם. הלוויים רשאים למכור שדות סמוך ליובל, לגאול אף על פי שעברו פחות משתי שנים, לגאול בית בערי חומה, גם לאחר שנה, ואם הקדישו שדה אחוזה, היא אינה יוצאת לכהנים כשמגיע היובל. נחלקו תנאים האם דינים אלו תלויים במיקום הבית והשדה בעיר לוויים, או בהיותו של הבעלים לוי (לאדם שאיננו לוי יכולים להיות נכסים בעיר לוויים בדרך של ירושת הבת - אם אמו הלווייה ירשה מאביה והורישה לו). לדעת [[רבי יהודה הנשיא]], צריך שגם הבעלים יהיה לוי, וגם הנכס יהיה בעיר לוויים כדי שיחולו עליהם דיני הגאולה של הלוויים. לדעת חכמים, הולכים בכל מקרה אחרי מיקום הנכס. [[הרמב"ם]] פסק כחכמים. {{הערה|{{רמב"ם||שמיטה ויובל|יג|ח}}}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}