M551 שרידן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\|עובי שריון *= * +|שריון=) |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 42:
הטנק מונע על ידי מנוע דיזל מקורר מים בעל 6 צילינדרים, המספק 300 כוחות סוס. מכלי הדלק מאחסנים 600 ליטרים דלק, ומאפשרים לו טווח פעולה של 600 ק"מ. לשם צליחת מכשולי מים הוא משתמש במסכי ציפה, בדומה לטנקי ה-DD ממלחמת העולם השנייה; מהירות התקדמותו במים, בהנעת זחליו, היא 6.5 קמ"ש.
חימושו העיקרי של השרידן הוא שמבדילו משאר הטנקים, בייחוד הקלים. הוא מצויד בתותח בקוטר 152 מ"מ קצר קנה, דו תכליתי, המסוגל לירות טילים מונחים נגד-טנקים מסוג [[שיללה (טיל)|שיללה]] וכן פגזים רגילים. אחד החידושים בתחמושת הטנק טמון בעובדה שהתרמיל נשרף בשלמותו, ובכך נפתרה בעיית אחסונם של תרמילי המתכת בתא הלחימה. השרידן נושא תחמושת של 10 טילים ו-20 פגזים. קדח הקנה מחורק.
אמנם מערכת הנשק של השרידן הייתה מתקדמת לזמנה, בייחוד לטנק קל, אך היא הייתה מסובכת לתפעול. לתותח רתע ניכר, וקצב אש נמוך. טנק השרידן הופעל לראשונה ב[[מלחמת וייטנאם]], בהצלחה חלקית, ובשלהי שנות ה-70 הוחלט להוציאו משירות. אף על פי כן, הוא נשאר בשירות בגדוד בודד מ[[הדיוויזיה המוטסת ה-82]], והיה לטנק הראשון בעולם שהוצנח בקרב, במהלך [[הפלישה האמריקנית לפנמה]] ב-[[1989]]. טנקי שרידן השתתפו בקרב גם ב[[מבצע סופה במדבר]], והיו לטנקים הראשונים שהגיעו לזירה הודות להיותם יבילי אוויר. לאחר פרישתו משירות נעשו מספר ניסיונות להחליפו, אך עד עתה נותר השרידן טנק יביל אוויר האחרון של ארצות הברית.{{הערה|Zaloga, Steven. '''M551 Sheridan
| |||