גבעת שאול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 36:
בשכונה התיישבו החל משנת [[1910]] מעט אנשים, רובם [[יהדות תימן|ממוצא תימני]], שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם [[בית כנסת]] קטן שאותו מיקמו ב[[מרתף|מרתפו]] של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים ב[[שכונת ספר]], ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית.
לאחר כארבע שנים הצטרפו משפחות מהעיר העתיקה וממאה שערים, חלקן אשכנזיות וחלקן ספרדיות. בידודה של השכונה, משך אליה אישים מ[[תנועת המוסר]] ו[[תנועת החסידות]] שנהגו להתבודד בה, בהם הרב [[נפתלי אמסטרדם]], הרב [[יהודה לייב אשלג]], הרב [[שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)|שלמה זלמן הבלין]], הרב [[יצחק מאלצן]], [[יעקב שמואל וינברג]] (ממייסדי [[בנק אנגלו-פלשתינה]] ו[[גימנסיה הרצליה]]), וחתנו הרב אלעזר מרדכי קעניג (מחבר "רקח מרדכי" על ה[[שאילתות]])
בגבעת שאול היו הרבה אנשים שעזרו לטפח את המקום כמו משפחת עקיבא אזולאי שעזרה בבית היתומים בדיסקין וגן עקביא אזולאי (גן הבור) שקראו לזכרו בגלל שלקח מסמכים רגישים מהאנגלים ואז אימו החביאה שם את המסמכים ולכן קוראים לזה גן עקיבא אזולאי
=== לאחר מלחמת העולם הראשונה ===
| |||