גבעת שאול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
בשכונה התיישבו החל משנת [[1910]] מעט אנשים, רובם [[יהדות תימן|ממוצא תימני]], שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם [[בית כנסת]] קטן שאותו מיקמו ב[[מרתף|מרתפו]] של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים ב[[שכונת ספר]], ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית.
לאחר כארבע שנים הצטרפו משפחות מהעיר העתיקה וממאה שערים, חלקן אשכנזיות וחלקן ספרדיות. בידודה של השכונה, משך אליה אישים מ[[תנועת המוסר]] ו[[תנועת החסידות]] שנהגו להתבודד בה, בהם הרב [[נפתלי אמסטרדם]], הרב [[יהודה לייב אשלג]], הרב [[שלמה זלמן הבלין (ראש ישיבה)|שלמה זלמן הבלין]], הרב [[יצחק מאלצן]], [[יעקב שמואל וינברג]] (ממייסדי [[בנק אנגלו-פלשתינה]] ו[[גימנסיה הרצליה]]), וחתנו הרב אלעזר מרדכי קעניג (מחבר "רקח מרדכי" על ה[[שאילתות]]) ועוד.
=== לאחר מלחמת העולם הראשונה ===
| |||