סילואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: עריכה: העברת ההרחבה "כפר התימנים בשילוח" לתקופה העות'מאנית; הפרדה בין התקופה העות'מאנית לבין תקופת המנדט |
Netanel488 (שיחה | תרומות) מ ההפרדה בפסקת ההיסטוריה הייתה בין הכפר סילואן לכפר השילוח, עדיף כך על פני ערבוב התקופות שנוצר. לשכונה קוראים כיום סילואן. |
||
שורה 7:
השכונה גובלת בחומות [[העיר העתיקה]] ובשולי [[הר הזיתים]] מצפון, ב[[הר ציון]] וב[[אבו תור]] (א-ת'ורי) מדרום מערב וב[[ג'בל מוכבר]] מדרום. הגבול המזרחי של השכונה, עם אזור [[ראס אל-עמוד]], הוא גבול שאינו מוגדר באופן חד משמעי. סילוואן מורכבת ממספר שכונות-מישנה: סילוואן אל-ווסטא (התיכונה), ואדי חילווה, אל-בוסתן ובטן אל-הווא. בתי השכונה בנויים בצפיפות על מדרון תלול.
השטח היה בעבר [[כפר]] נפרד משטחה של ירושלים, אבל סופח בהדרגה לתחום שיפוטה המוניציפלי לאורך תקופות שונות. שטח הכפר נכבש על ידי [[ירדן]] ב-[[1948]]
נכון לשנת [[2012]], אוכלוסיית סילוואן מונה כ-19,000 איש{{הערה|1=[http://jiis.org.il/.upload/yearbook2014/shnaton_C1414.pdf סקר אוכלוסיית ירושלים 2012]}}. רובם הגדול ערבים, וכן למעלה מ-500 [[יהודי]]ם{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/now/58922.html שישה בתים בסילוואן אוכלסו בידי מתיישבים יהודיים]}}. על פי נתוני עיריית ירושלים, ב-2016 האוכלוסייה מנתה כ- 17,200 איש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Statistics/Pages/Silwan.aspx|כותרת=שכונת סילואן|אתר=האתר הרשמי של עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2016-10-29}}}}.
שורה 32:
{{ציטוט|תוכן=הכפר סולאן נמצא בשולי העיר. מתחת לכפר 'עין סולאן', בעל מים טובים, המשקה את הגנים הגדולים שהוקדשו כ[[וואקף]] על ידי הח'ליפה [[עות'מאן בן עפאן]] לעניי העיר. מתחת לזה [[ביר איוב]]. מסופר כי ב[[יום ערפאת|ליל ערפאת]] {{אנ|Day of Arafah}}, מי הבאר הקדושה [[זמזם]] {{אנ|Zamzam Well}} ב[[מכה]] מגיעים מתחת לאדמה למעיין (של סילואן). האנשים עורכים מסיבה באותו ערב{{הערה|1=Muk., 171. Quoted in Guy le Strange: Palestine under the Moslem, 1890, p. 221.}}.}}
===התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:PikiWiki Israel 4644 Jerusalem - Silwan.jpg|שמאל|ממוזער|240px|סילואן בשנות ה-30 של המאה ה-20]]
הכפר סילואן החל להתפתח ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. תושביו הראשונים התגוררו במערכות הקבורה הרבות המצויות באתר. תושבי הכפר נודעו בכתבי מטיילים כגזלנים המרבים להונות את הבאים לרכוש מהם מוצרים. תושבי הכפר התפרנסו מ[[חקלאות]] המבוססת על השקיית מי המעיין, וממכירת מי מעיין הגיחון בחודשי הקיץ לתושבי שכונות [[העיר העתיקה]]. מזיכרונות של יהודים-ספרדים מירושלים עולה, כי עגבניות וביצי סילואן היו שם דבר לאיכות. הסופר [[יהודה בורלא]] בספרו "[[בעל בעמיו]]" מתאר סיפור אהבה בין צעיר יהודי וצעירה ערביה מוסלמית, על רקע ימי הקציר. מן הסיפור עולה תיאור מפורט של אורח חיים חקלאי, לצד קשרי רעות ויחסי קירבה בין יהודים וערבים בסילואן, אם כי הם מוצגים כתיאור בלתי טיפוסי של יחסי יהודים וערבים, והספר עצמו מסתיים במסקנות פסימיות לגבי מערכת יחסים מעין זו.
שורה 40:
ירושלמי בן התקופה מספר{{הערה|1=[[משה ריישר|מ' ריישר]], [[שערי ירושלים (ספר)|שערי ירושלים]], ורשה: [[תרל"ט]]-1867 (הדפסה מחודשת: פוס ספרא, 1967), עמ' 66. מופיע גם בתוך: וילנאי, '''ירושלים''', עמ' 324.}} על {{ציטוטון|הוצאות תמידיות על העדה אל אנשי הכפר סילואן... בעד שמירת הבית חיים אשר על הר הזיתים הסמוך לכפר הזה [...] לערך י' אלפים טאליר}}.
===כפר התימנים בשילוח===▼
[[קובץ:Kfar Hashiloach 1891.jpg|250px|ממוזער|כפר השילוח (כפר התימנים), 1891]]▼
בשנת [[1881]] עלו במסגרת [[עליית אעלה בתמר]] [[יהודים]] מ[[תימן]] ל[[ירושלים]]. בבואם לעיר הם נתקלו בקשיים משום שלא היה להם [[כולל (היישוב הישן)|כולל]] שידאג לפרנסתם ומפני ששאר היהודים בעיר פקפקו תחילה ביהדותם. חלקם הגדול חפץ להישאר בקרבת מקום לשרידי [[בית המקדש]], וכך נאלצו להתגורר במערות פתוחות אשר איתרו בצלע [[הר הזיתים]]. ▼
[[ישראל דוב פרומקין]], בעל עיתון [[חבצלת (כתב עת)|החבצלת]], הקים אגודה בשם "עזרת נידחים" אשר פעלה לטובת התימנים שגרו בצלע הר הזיתים, תוך שהיא נעזרת בברונית הירש ואחרים מחו"ל. בעזרת האגודה נתרמה אדמה בצלעו המערבי של הר הזיתים. האדמה הייתה ריקה לחלוטין ומרוחקת מבתי הערבים שהיו מצפון לה. חלקת האדמה נתרמה על ידי אדם בשם בועז הבבלי ועליה נוסדה [[התיישבות]] יהודית של [[יהדות תימן|עולים מתימן]] שנקראה "'''כפר התימנים'''" או '''כפר השילוח'''. {{ש}}מפאת בעיות רישום והתנהלות מול השלטון הטורקי נוסד הקדש (וואקף) בשם "הקדש ע"ש מושון בנבנישתי". ההקדש נוסד על ידי ילדיו של משה בנבנישתי וריכז לתוכו את האדמות שנתרמו על ידי בועז הבבלי.▼
בהנהגתו הרוחנית של הרב [[סעדיה מדמוני]], הוקמו בתי היהודים בשלושה מבנים טוריים וכן נבנה [[בור מים]] גדול, לאחר מכן נקנתה חלקה סמוכה נוספת, עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום מרפאה וחמישה [[בית כנסת|בתי כנסת]]. בשיא פריחתו של הכפר מנה המקום כ-160 משפחות, אשר חלקן לא היו תימניות. ▼
תושבי הכפר היהודי ובתיו נפגעו במהלך פרעות שביצעו בהם הערבים ב[[מאורעות תר"פ]] ([[1921]]), ובשנת [[1929]] ([[מאורעות תרפ"ט]]) התנפלו הערבים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. חלק הארי של התושבים עזבו בלחץ שלטון [[המנדט הבריטי]]. בני הכפר, בהנהגתו של הרב [[יוסף מדמוני]], בנו של מייסד הכפר, חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות הפרעות במהלך [[המרד הערבי הגדול]], וחוסר רצונו של שלטון המנדט להגן על יהודי הכפר מפני הפורעים הערבים, גורשו היהודים לצמיתות מהכפר על ידי השלטון הבריטי בשנת [[1938]]. למרות הבטחות (כתובות) של המושל הבריטי לאפשר את שובם של היהודים לכפר עם השבת השקט, לא הסכימו לכך שלטונות המנדט, והכפר נותר ריק מיהודים.▼
בעקבות הפרעות וגירוש היהודים, נבזז רכושם על ידי הערבים ובתיהם נהרסו כמעט לחלוטין. [http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35958 שלמה מדמוני], מתושבי הכפר, אף נרצח בדרכו לכפר אליו הלך בניסיון להציל [[ספר תורה]]. מאוחר יותר חולל ספר תורה שנותר במקום{{הערה|{{הצופה||לזוועת חילול הקודש בכפר השילוח|1939/08/17|00107}}}}. כל זאת למרות אין ספור פניות לשלטונות [[המנדט הבריטי]], הן מכל הגופים בהנהגה הציונית, והן מצד התימנים, הספרדים ו[[הרבנות הראשית]], בבקשה כי יתנו להם לחזור או להציב כוח משמר במקום.▼
חיימסון, ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] הבריטי בן התקופה, רשם במכתב לממונים עליו במשרד החוץ הבריטי:{{הערה|1=A.M Hymson, ''The British consulate in Jerusalem'', vol. 1, 1938, p. 162.}}
{{ציטוט|תוכן=הכפר סילואן הוא קן שודדים. הגברים, שהם גדולי גוף... הפילו את חיתתם במשך זמן רב על ירושלים. כגנבים, הם מומחים בטיפוס על [[חומות ירושלים|חומות העיר]] בלילות. ומאחר ובית הקברות היהודי סמוך לכפרם, הם מצליחים כל שנה, באיומים ולעתים באלימות, לסחוט סכומי כסף גדולים מהיהודים המשלמים להם מקרן הצדקה לעניים.}}
שורה 66 ⟵ 53:
===זיכרונות מיוחס===
[[קובץ:Meyuchas22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משפחת מיוחס כיום, שנבנה מחוץ ל[[חומות העיר העתיקה|חומות]] ב-1873]]
המשפחה היהודית הראשונה שהתגוררה
הספר עצמו הוא עבודת מחקר מזרחנית קלאסית, ובמסגרתה מיוחס אינו חוסך את שבט לשונו מהפלחים (במשתמע, גם מתושבי סילואן), בעיקר בהקשרים של דיכוי הפלחות (כך), נטייה לאי אמינות (לדבריו), בורות ורדידות דתית.
▲===כפר התימנים בשילוח===
▲[[קובץ:Kfar Hashiloach 1891.jpg|250px|ממוזער|כפר השילוח (כפר התימנים), 1891]]
▲בשנת [[1881]] עלו במסגרת [[עליית אעלה בתמר]] [[יהודים]] מ[[תימן]] ל[[ירושלים]]. בבואם לעיר הם נתקלו בקשיים משום שלא היה להם [[כולל (היישוב הישן)|כולל]] שידאג לפרנסתם ומפני ששאר היהודים בעיר פקפקו תחילה ביהדותם. חלקם הגדול חפץ להישאר בקרבת מקום לשרידי [[בית המקדש]], וכך נאלצו להתגורר במערות פתוחות אשר איתרו בצלע [[הר הזיתים]].
▲[[ישראל דוב פרומקין]], בעל עיתון [[חבצלת (כתב עת)|החבצלת]], הקים אגודה בשם "עזרת נידחים" אשר פעלה לטובת התימנים שגרו בצלע הר הזיתים, תוך שהיא נעזרת בברונית הירש ואחרים מחו"ל. בעזרת האגודה נתרמה אדמה בצלעו המערבי של הר הזיתים. האדמה הייתה ריקה לחלוטין ומרוחקת מבתי הערבים שהיו מצפון לה. חלקת האדמה נתרמה על ידי אדם בשם בועז הבבלי ועליה נוסדה [[התיישבות]] יהודית של [[יהדות תימן|עולים מתימן]] שנקראה "'''כפר התימנים'''" או '''כפר השילוח'''. {{ש}}מפאת בעיות רישום והתנהלות מול השלטון הטורקי נוסד הקדש (וואקף) בשם "הקדש ע"ש מושון בנבנישתי". ההקדש נוסד על ידי ילדיו של משה בנבנישתי וריכז לתוכו את האדמות שנתרמו על ידי בועז הבבלי.
▲בהנהגתו הרוחנית של הרב [[סעדיה מדמוני]], הוקמו בתי היהודים בשלושה מבנים טוריים וכן נבנה [[בור מים]] גדול, לאחר מכן נקנתה חלקה סמוכה נוספת, עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום מרפאה וחמישה [[בית כנסת|בתי כנסת]]. בשיא פריחתו של הכפר מנה המקום כ-160 משפחות, אשר חלקן לא היו תימניות.
▲תושבי הכפר היהודי ובתיו נפגעו במהלך פרעות שביצעו בהם הערבים ב[[מאורעות תר"פ]] ([[1921]]), ובשנת [[1929]] ([[מאורעות תרפ"ט]]) התנפלו הערבים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. חלק הארי של התושבים עזבו בלחץ שלטון [[המנדט הבריטי]]. בני הכפר, בהנהגתו של הרב [[יוסף מדמוני]], בנו של מייסד הכפר, חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות הפרעות במהלך [[המרד הערבי הגדול]], וחוסר רצונו של שלטון המנדט להגן על יהודי הכפר מפני הפורעים הערבים, גורשו היהודים לצמיתות מהכפר על ידי השלטון הבריטי בשנת [[1938]]. למרות הבטחות (כתובות) של המושל הבריטי לאפשר את שובם של היהודים לכפר עם השבת השקט, לא הסכימו לכך שלטונות המנדט, והכפר נותר ריק מיהודים.
▲בעקבות הפרעות וגירוש היהודים, נבזז רכושם על ידי הערבים ובתיהם נהרסו כמעט לחלוטין. [http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35958 שלמה מדמוני], מתושבי הכפר, אף נרצח בדרכו לכפר אליו הלך בניסיון להציל [[ספר תורה]]. מאוחר יותר חולל ספר תורה שנותר במקום{{הערה|{{הצופה||לזוועת חילול הקודש בכפר השילוח|1939/08/17|00107}}}}. כל זאת למרות אין ספור פניות לשלטונות [[המנדט הבריטי]], הן מכל הגופים בהנהגה הציונית, והן מצד התימנים, הספרדים ו[[הרבנות הראשית]], בבקשה כי יתנו להם לחזור או להציב כוח משמר במקום.
===ההתיישבות היהודית החל משנות ה-80 של המאה ה-20===
[[קובץ:Jerusalem001.jpg|ממוזער|בית מגורים המאוכלס במשפחות יהודיות בלב הכפר]]
החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] החלו משפחות יהודיות
בשנת [[תשס"ד]]{{הערה|שם=עשור לכפר התימנים|{{ערוץ7|חזקי ברוך|עשור להתיישבות היהודית בכפר התימנים|277570|5 ביוני 2014}}}} שבו לאזור שבו היה ממוקם כפר השילוח התימני, משפחות יהודיות מטעם ההקדש של כפר התימנים לאחר שהקרקעות נקנו שוב. בספטמבר [[2014]] נכנסו תושבים יהודים ל-25 דירות בשכונה, נוסף על כ-25 משפחות שהיו בה קודם לכן; הדבר עורר התקהלויות מצד תושבי השכונה{{הערה|{{nrg|יעל פרידסון|עשרות יהודים התיישבו בסילוואן; מהומות בכפר|627/222|30 בספטמבר 2014||1|2}}}}. ב-[[19 באוקטובר]] 2014 נכנסו 9 משפחות יהודיות להתגורר ב"בית עובדיה" ו"בית פרומקין" בכפר השילוח{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|תשע משפחות חדשות בכפר התימנים|285699|20 באוקטובר 2014}}}}. עיקר ההתיישבות בוצעה על ידי עמותת [[עטרת כהנים]].
שורה 78 ⟵ 76:
ב-[[6 במאי]] [[2015]] נכנסו כ-20 יהודים להתגורר במבנה סמוך לבית יהונתן, שבעבר שימש כבית כנסת בכפר התימנים. הכניסה לבית התאפשרה בתום מאבק משפטי ממושך, בין הבעלים היהודי - הקדש כפר השילוח לבין משפחת אבו נאב שהתגוררה בו{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|ירושלים: התרחבות בכפר התימנים|297905|6 במאי 2015}}}}. באוגוסט אותה שנה נכנסו עשרות משפחות להתגורר בבניין בן 12 דירות, שהיה ברכוש ההקדש התימני. במהלך הדיונים המשפטיים על הבית, הסכימו תושביו הערביים להתפנות מרצון{{הערה|{{הארץ||עשרות מתנחלים נכנסו למבנה בן 12 דירות בסילוואן שבמזרח ירושלים|1.2717855|27 באוגוסט 2015}}}}.
נכון לתחילת 2016, מתגוררות
==גלריית תמונות==
| |||