רוברט מקאליסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 19:
בשנים [[1909]]-[[1900]] ניהל את [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובשנים [[1905]]-[[1902]] ו-[[1909]]-[[1907]] ערך חפירות מקיפות ביותר באתר [[תל גזר]], מיקומה של [[גזר (ישוב מקראי)|גזר המקראית]]. מקאליסטר חילק את עבר ה[[עיר]] ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה [[הלניזם|ההלניסטית]]" ו"התקופה ה[[רומא|רומית]]-[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).
 
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום ה[[מתודולוגיה]] הארכאולוגית בארץ, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל [[מקרא]]י מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ100כ-100- דונם. מקאליסטר [[חפירה ארכאולוגית|חפר]] למעלה ממחצית שטח ה[[תל]], ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד ל[[סלע]], ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר "פרס" את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את ה[[קרקע|עפר]] והמבנים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.
 
מקאליסטר ערך את ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירה הארכאולוגית]] הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר [[אבו שושה]] הסמוך, עסק בארגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיוצא בזה. חפירתו בגזר היא דוגמה מובהקת של "תזמורת של איש אחד". כיום ברור כי חפירה ארכאולוגית היא "תזמורת" של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתוכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים ל[[שכבה ארכאולוגית|שכבותיהם]].