חמלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Selamawitte (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Selamawitte (שיחה | תרומות) ציטוט |
||
שורה 23:
ראיות מצביעות על כך שלחמלה יש השפעה רבת עוצמה לא רק על מי שזוכה להתייחסות חומלת, אלא גם על מי שחווה רגשות של חמלה. חמלה תורמת לבריאות מיטבית, מאריכה את תוחלת החיים, מאזנת יתר לחץ דם ותורמת לרווחה נפשית ולאיכות חיים טובה יותר לאורך זמן{{הערה|שם=גיב|Gilbert, Paul, ed. Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy. Routledge, 2005.}}{{הערה|שם=קוק|Kok, Bethany E., Kimberly A. Coffey, Michael A. Cohn, Lahnna I. Catalino, Tanya Vacharkulksemsuk, Sara B. Algoe, Mary Brantley, and Barbara L. Fredrickson. "How positive emotions build physical health: Perceived positive social connections account for the upward spiral between positive emotions and vagal tone." Psychological science 24, no. 7 (2013): 1123-1132.}}{{הערה|שם=סטפ|Steffen, P. R., & Masters, K. S. (2005). Does compassion mediate the intrinsic religion-health relationship?. Annals of Behavioral Medicine, 30(3), 217-224.}}. כמו כן נמצא שהתנהגות חמלה מעוררת תהליכים כימיים-עצביים המשרים תחושה טובה כגון שחרור של אופיואידים, דופמין ואוקסיטוצין{{הערה|שם=קלים שלוש|Klimecki, O. M., Leiberg, S., Ricard, M., & Singer, T. (2014). Differential pattern of functional brain plasticity after compassion and empathy training. Social cognitive and affective neuroscience, 9(6), 873-879.}}.
על אף הדמיון הרב שקיים בין רגש החמלה לאמפתיה הם רגשות שונים במהותם. חשיפה לסבלו של האחר מביאה לתגובות של אמפתיה וחמלה. תגובה אמפתית הינה השתתפות ברגש שחש האחר. על אף התרומה החשובה של אמפתיה להבנה ושיתוף ברגשותיו של האחר, קיימת בה סכנת הזדהות שעלולה להגביר מצוקה אישית, רגשות שליליים ותגובה של הימנעות. לעומת זאת, חמלה, שצירה המרכזי הוא להיטיב עם האחר, מעלה רגשות חיוביים אצל הצופה ומעלה את התנהגויות העזרה על מנת להפחית את הסבל של האחר ולסייע לו{{הערה|שם=קלים שלוש}}. מחקרים מתחום מדעי המוח מצאו כי חמלה מבוססת על רשת עצבית שונה מהרשת העצבית של אמפתיה.
סדרה של מחקרים בחנה את התשתית העצבית של חמלה וכן את גמישותה של תשתית זו לאימון בחמלה. לשם כך השתמשו החוקרים בשיטות שונות לאימון חמלה ומדדו תגובות מוחיות כן אצל מתרגלים וותיקים וכן לפני ואחרי סדנאות קצרות טווח לאימון חמלה{{הערה|שם=קלים שתיים|Klimecki, O. M., Leiberg, S., Lamm, C., & Singer, T. (2012). Functional neural plasticity and associated changes in positive affect after compassion training. Cerebral cortex, bhs142.}} {{הערה|שם=קלים שלוש}}. אחת השיטות נקראת מדיטציית אהבה חומלת (Loving Kindnessl Meditation) הכוללת תרגול של מדיטציה הממוקדת בחמלה לטווח ארוך{{הערה|שם=קלים שתיים}}. שיטה מנטלית זו מתבצעת בשקט ובמהלכה מתרגלים ביטויים של חסד, אדיבות וקבלה כלפי אנשים קרובים ובהדרגה כלפי אנשים זרים עד שחווים רגשות אלה כלפי הסביבה{{הערה|שם=סינגר|Singer, T., & Klimecki, O. M. (2014). Empathy and compassion. Current Biology, 24(18), R875-R878.}}.
על מנת לבחון כיצד האימון משפיע על התנהגות פרו-חברתית פותח משחק מחשב חברתי (Zurich Prosocial Game). במהלך משחק זה על השחקנים היה לחפש אוצרות במבוך, כאשר תוך כדי החיפוש הם נתקלים במכשולים שונים. נמצא כי ככל שאימוני החמלה היו יותר אינטנסיביים, כך הייתה עלייה בהתנהגות הסיוע של המשתתפים במשחק המחשב כלפי המשתתף הנוסף שלצדם לעבור את המכשולים שבפניו{{הערה|שם=ליברג|Leiberg, S., Klimecki, O., & Singer, T. (2011). Short-term compassion training increases prosocial behavior in a newly developed prosocial game. PloS one, 6(3), e17798.}}.
בנוסף, נבדקה תגובה מוחית לסרטונים קצרים המראים סבל של אדם אחר, לדוגמא אישה בוכה. המשתתפים במחקר זה התבקשו לדווח אודות מידת החמלה וכן על הרגשות החיוביים והשליליים שהתעוררו אצלם בתגובה לכל קטע שהוצג בפניהם{{הערה|שם=קלים שתיים}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}{{הערה|שם=סינגר}}. הממצאים הראו כי חמלה מפעילה מערכת מוחית, השונה מזו של אמפתיה, כגון הסטריאטום הגחוני (Ventral Striatum) המהווה חלק מגרעיני הבסיס שמתחת למעטפת המוח, קליפת המוח האורביטופרונטאלית (mOFC- Medial OrbitoFrontal Cortex) שמהווה אזור בחלקה הקדמי של האונה המצחית ואזור Pregenual של פיתול החגורה הקדמית Pregenual Anterior Cingulate Cortex. אזורים אלו מאופיינים בקשרים עם רשתות תגמול (Reward), אהבה ושייכות{{הערה|שם=קלים שתיים}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}{{הערה|שם=סינגר}}.
| |||