בנק דם – הבדלי גרסאות

למרות שתרומת דם הראשונה נערכה ב-[[1907]] על ידי [[ראובן אוטנברג]] ב[[הר סיני (בית חולים)|בית החולים ''הר סיניי'']] תופעת קרישת דם בחשיפתו מן הוורידים נמשכה עד ש[[ריצ'רד לוינסון]] מאותו בית החולים לא מצא [[ציטרט]] [[נתרן]] כ[[נוגד קרישה]] הראשון. הדבר איפשר [[עירוי דם]] לא ישירים מוריד אל וריד. בהמשך [[פרנסיס פייטון רואוז]] פיתח תמיסת ציטרט-[[גלוקוז]] שאיפשרה לשמור דם במשך מספר ימים דבר שאיפשר לפתוח ''פקדונות בנק'' ב[[בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].

ב-[[23 במרץ]] [[1930]] הרופא [[סרגיי יודין]] ב[[ברית המועצות]] הצליח לבצע עירוי דם מגופה על סמך המחקרים הקודמים לפיהם אינו נהיה רעיל ובאותה שנה פתח בנק הדם הראשון ב[[מכון על שמו של סקליפוסובסקי]]. עד לאמצע שנות השלושים בברית המועצות היו קיימים כבר כ65 בנקים גדולים וכ500וכ-500 תחנות קטנות יותר. על מנת לעודד את השיטה יודין עצמו פרסם כתבה ב''[[פראבדה]]'' ב-[[1935]] בה טען ליעילותה בזמן מלחמה גדולה{{הערה|1=סרגיי סרגייביץ' יודין ''עירוי דם מגווייה'', "פראבדה", 10 במרץ 1935, עמ' 3.}}.

בעקבות הפרסום ב-[[1937]] [[ברנרד פרטוס]] פתח בנק הדם [[ארצות הברית|האמריקאי]] הראשון ב[[בית חולים קוק קאונטי]] ב[[שיקגו]] והוא היה הראשון לתת למתקן את השם ''בנק דם''. [[וילם יוהאן קולף]] היה הראשון שיסד בנק דם ב[[אירופה]] בתחילת [[השנות ה-40|שנות ה-40]]. תחילה קבלת דם מגוויות לא התקבלו במערב אך ידוע על עירויי דם בלתי חוקיים כאלו בארצות הברית בתחילת שנות ה-40{{הערה|1=Starr, Douglas. "Blood: An Epic History of Medicine and Commerce". P.70-71}}.

כלי זכוכית יצאו משימוש ב-[[1950]] עם פיתוח שקיות פלסטיק סטריליות על ידי [[קרל וולטר]] ו[[ו. פ. מרפי]] שבנוסף לבטיחות איפשרו גמישות בהכנה.

מ-[[1979]] נכנסו חומרי נוגדי קרישה יעילים יותר הכוללות [[אדנין]].