גרודנו – הבדלי גרסאות

יהודים התיישבו בעיר החל מן [[המאה ה-14]] על פי רישיון ואיגרת זכויות, שניתנו ב-[[18 ביוני]] [[1389]] על ידי הנסיך וויטלנד מליטא. איגרת הזכויות אושררה על ידי [[קזימיר הרביעי, מלך פולין|קזימיר היגלוני]] בשנת [[1444]], אולם בנו אלכסנדר ביטל את כל זכויות היהודים כשעלה על כיסא נסיכות ליטא ובשנת [[1495]] אף גירשם מהעיר ומכל מחוז הורדנה. בשנת [[1503]], כאשר התמנה אלכסנדר למלך על פולין התיר את חזרת היהודים להורדנה. המלך [[זיגמונד הראשון, מלך פולין|זיגמונד הראשון]] שב והכיר בזכויות היהודים בשנת [[1547]]. בתעודה מ-[[22 במאי]] 1547 קבעה המלכה באנא כי יהודי העיר ישאו ב-17% ממסי העיר, כי יהודים לא יורשו לקנות קרקעות מגויים ללא רישיון מיוחד וכי היהודים יורשו למנות [[רב]]. במאות ה-16 וה-17 הייתה קהילת גרודנא אחת משלוש הקהילות המנהיגות את גליל וילנה ב[[ועד ארבע ארצות |וועד ארבע ארצות ]] . הרב נתן שפירא אשכנזי, מחבר הספר "מבוא שערים" על שערי דורא, חתם על ספרו במילים: "אני צעיר הצעירים [...] השוכן [...] פה קהילת העיר הגדולה הוראדנא במדינת ליטא". בשנת [[1560]] נמנו בעיר 60 משפחות יהודיות מתוך 543 המשפחות שבעיר. באותה תקופה היו היהודים מרוכזים ברחוב היהודים, והיה להם [[בית כנסת]] ו"[[בית חולים]]". המלך סטפן באטארי (1576–1586) השיב ליהודים את כל זכויותיהם, ובתקופתו גדלה הקהילה ובנתה [[בית הכנסת בהורדנה|בית כנסת מפואר]] אשר נוסד בשנת [[1578]] על ידי הרב [[מרדכי יפה]] "בעל הלבוש", אשר החליף את הרב אשכנזי שנפטר בשנת [[1577]]. בית הכנסת נשרף בשנת [[1599]].

בין שתי מלחמות העולם פעלה בעיר [[ישיבת שער התורה]] בראשות הרב [[שמעון שקופ]]. הפעילות הציונית בעיר הייתה ערה במיוחד ובשנת 1926 היו 18,000 מצביעים למוסדות הציונים מקהילה זו. בוגרי ה[[שומר הצעיר ]] יסדו בישראל את קיבוץ [[עין שמר]].