פרעות "הפ-הפ" – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 141.226.218.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של אמיר מלכי-אור |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2 |
||
שורה 10:
==הרקע לפרעות==
הפרעות נערכו בתקופת מתח פוליטי וחברתי שלאחר סיום המלחמות הנפוליאוניות ב-[[1815]] והתחלת ה[[הרסטורציה האירופית]] של [[מטרניך]]. בשנת 1819, ב[[תקנות קרלסבאד]], הביא מטרניך לפיטורי פרופסורים ליברליים מהאוניברסיטאות הגרמניות ולהגברת הצנזורה על התקשורת. במקביל, בארצות הגרמניות החלו הצעדים הראשוניים של מתן זכויות אזרח ליהודים. בחלק מ-36 המדינות ו[[עיר חופשית|הערים החופשיות]] הגרמניות, ניתנו זכויות ליהודים ובשאר, הזכויות הוצגו אך נשארו על הנייר בלבד. עם כל זאת, עדיין ברוב השטחים הגרמניים נאסר על היהודים להחזיק משרות בשירות בציבורי, בצבא, בהוראה ובאוניברסיטאות. בהשפעת [[עידן הנאורות]], [[המהפכה הצרפתית]] ו[[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] היהודים החלו לדרוש את מימוש קבלת הזכויות (למשל, ב[[קונגרס וינה]] ב-[[1815]]). עקב דרישות אלו, התקשורת האנטישמית החלה להציג את היהודים כשואפים להשתלט על הכלכלה וההון הגרמני.
בקרב הסטודנטים הגרמניים החל להתבלט ארגון סטודנטים חדש - "[[בורשנשפטן]]" (Burschenschaften) אשר חרת על דגלו רעיונות לאומניים ורומנטיים כמו חזרה לחיי אדמה ולמסורות ומיתוסים גרמניים עתיקים, מלחמה נגד ה[[רציונליזם]] והתרכזות בחיי התבוננות רוחנית ורגשית. באווירה זאת, היהודים נתפסו כזרים ל[[פולק]] (Volk) הגרמני ולמנטליות הגרמנית וכנטע זר מסוכן ובוגדני.
שנת [[1816]] התאפיינה בבצורת וברעב בחלק ממדינות גרמניה.
|