חמש מגילות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Five_Megillot.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ארון ובו המגילות בבית הכנסת ב[[יקיר]] ]]

גם בשאלת הקשר בין המגילות למועד קריאתן, נראה כי הקשר המובהק ביותר הוא באשר למגילות אסתר ואיכה אשר תוכנן מעיד בבירור על הקשר ההדוק למועד הקריאה. תשעה באב מציין את תאריך החורבן והגלות עליהם מקוננת המגילה ואילו מגילת אסתר מתארת את הרקע וההסבר לייסודו של חג פורים. באשר לשלוש המגילות הנוספות, ניתנו כמה הסברים שונים. חלק מההסברים ביקשו למצוא קשר נקודתי כלשהו בין המועד למגילה, קשר הנרמז בתוכנן של המגילות, חלקם מעניק הסבר רעיוני יותר וחלק מההסברים מבקש לתת נימוק מערכתי יותר לכמה מהמגילות יחד.{{ש}}באשר לקריאת שיר השירים בפסח, אחד הטעמים המבוססים יותר מסביר כי הסיבה לקריאה היא משום שבחג זה נהוג ממילא לקרוא שירות רבות ([[שירת הים]], שירת דוד, שירת [[הלל המצרי]] ועוד). כמו כן, על פי פירושו ה[[אלגוריה|אלגורי]] של שיר השירים, עוסקת המגילה בקשר ה[[אירוסין]] בין עם ישראל ואלוהיו - תהליך שביטויו ההיסטורי במסורת היהודית הוא ב[[יציאת מצרים]]. מלבד רמזים [[דרש]]ניים שונים (כמו הפסוק "לסוסתי ברכבי פרעה"), דברי הדוד "כי הנה הסתוהסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו" מרמזים להפסקת בקשת הגשמים בחג הפסח. הסבר חקלאי נוסף הוא בכך שמגילת שיר השירים כולה מלאה בתיאורים אביביים ובכך נמצאת הולמת את חג האביב - פסח.{{ש}}גם למנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות ישנו הסבר חקלאי. הרקע החקלאי המצטייר במגילה הוא של תקופת הקציר - "בימי קציר חיטים", תקופה המקבילה לזו של חג השבועות. כמו כן, חג השבועות נקבע גם כ[[חג מתן תורה]], והמגילה מתארת את [[גיור|התגיירותה]] של רות וקבלתה עול תורה ומצוות. הסבר חשוב נוסף שניתן הוא בכך שמגילת רות מייחסת את [[דוד המלך]], שעל פי המסורת נולד ונפטר בחג השבועות, ל[[רות המואביה]] ולבועז.