אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

רוב אגדות התלמוד נאספו בספר [[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]]. מבחר מתוך האגדה קובץ על ידי [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]] ב[[ספר האגדה]] ([[1908]]-[[1911]]).

בשימוש הרווח "אגדות חז"ל" הן כל החומר ב[[ספרות חז"ל]] שאינו [[הלכה]] למעשה: הדרכות מוסר, דברי הגות וחכמה, סיפורים ומשלים. אולם, ב[[לשון חז"ל]] המונח "אגדה" (או "הגדה") מתייחס לסוגה מסוימת מאד: עיון בפסוקי ה[[מקרא]] שאין בהם הלכה למעשה.{{הערה|1=רבי [[שמואל הנגיד]], "מבוא התלמוד": "הגדה – הוא '''פירוש''' שיבוא בתלמוד על שום עניין שלא יהיה מצווה, זו היא הגדה", ובהמשך: "מה שפירשו בפסוקים". [[רשב"ם]] בבבא בתרא קלד, א', ד"ה הגדות: "'''מדרשי פסוק''', כגון תנחומא ובראשית רבה ויקרא רבה". תוספות ה[[רא"ש]] נדרים, ל"ה, ב': "אגדות – דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים". [[שולחן ערוך הרב]], הלכות תלמוד תורה, קונטרס אחרון, פרק ג': "דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות, והן ההגדות".}}.

לפיכך, ספרי ה"אגדה" נסדרו על-פי ספרי המקרא.{{הערה|1=ירושלמי כלאים, ט', ג': "ספר [[תהלים|תילים]] אגדה". ירושלמי הוריות, ג', ד': "וכל אגדתא פשטית ליה [=כל האגדות הסברתי לו] חוץ מ[[משלי]] ו[[קוהלת]]".}}. "רבנן דאגדתא" או "בעלי הגדה" הם החכמים שעסקו בהרחבה בפירוש פסוקי המקרא, ומי שהתקשה בהבנתו של פסוק מסוים היה פונה אליהם.{{הערה|1=בראשית רבה, פרשה י"ב, י': "[[רבי יהודה נשיאה|רבי יודא נשיאה]] שאליה [[רבי שמואל בר נחמני|לרבי שמואל בר נחמן]], אמר: מפני ששמעתי עליך שאתה '''בעל הגדה''', מאי דכתיב 'סולו לרוכב בערבות' (תהלים, ס"ח, ה')". בראשית רבה, פרשה צ"ד, ה': "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק, אמר רבי יהושע בן לוי: חזרתי על כל '''בעלי אגדה''' שבדרום שיאמרו לי פסוק זה, ולא אמרו לי". איכה רבה, פרשה ג', ס': "[[רבי חלבו]] שאל את רבי [[שמואל בר נחמן]], אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' (איכה, ג', מ"ד)".}}. המומחים שבהם גיבשו כללים מיוחדים להבנת המקרא.{{הערה|1=ילקוט שמעוני פרשת וירא רמז צב: "כל מקום שאתה מוצא דבריו של [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי]] באגדה - עשה אזנך כאפרכסת. בל"ב מדות האגדה נדרשת...", כלומר, שלושים ושניים כללים להבנת פסוקי המקרא.}}.

הגישה הרווחת ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] היא כי אותם אמוראים שכתבו את התלמוד הם אלה שכתבו גם את האגדה. בשל האבסורדיות לכאורה שבחלק מהאגדות,{{הערה|לדוגמה אגדות [[רבה בר בר חנה]].}} יש שמערערים על מקורותיהן של חלק גדול מאגדות התלמוד, ו[[נחמן קרוכמל]] טען אף {{ציטוטון|כי האגדות אשר בדברי נבלה יסודתם באו בתלמוד מיד מעתיקים חסרי דעת...}}. לדבריו, כותבי האגדות המאוחרים חמדו לצון עם כותבי התלמוד, וב[[תקופת הגאונים]] - תקופה בה מיעטו בלימוד אגדה - הצליחו להחדיר לתלמוד את הגיגיהם הפרטיים.{{הערה|1=[[נחמן קרוכמל]], '''מורה נבוכי הזמן''', שער י"ד. מצוטט אצל [[משה לייב לילינבלום]], [http://benyehuda.org/malal/malal_002_nosafot.html נוספות להמאמר "ארחות התלמוד"] ([[פרויקט בן יהודה]]).}} גישה נוספת של היהדות האורתודוקסית רואה באגדות משלים, וראו להלן.

עם זאת, סמכותן של אגדות חז"ל נחשבת כפחותה ביחס לסמכות דברי ה[[הלכה]] שנאמרו על ידי חז"ל. היחס העקרוני הזה מבוטא בדבריהם של רבים מן ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] שרווחות בהם קביעות כגון: "אין מקשין מדברי אגדה",{{הערה|[[רב סעדיה גאון]] ב[[אוצר הגאונים]], מסכת חגיגה, עמוד 65; [[רב שרירא גאון]] בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; [[רב האי גאון]] בתורתם של גאונים, שו"ת רב האי, סימן י"ב; אוצר הגאונים, מסכת תענית, תשובה ה'; שו"ת הגאונים הרכבי, סימן שנ"ג; רבי [[יהודה ברצלוני]], בפירוש לספר יצירה, עמוד 41; ה[[רמב"ם]] בפתיחה ל[[מורה נבוכים]], ובשו"ת הרמב"ם, חלק ב', סימן תנ"ח; ה[[אבן עזרא]] בפירושו הקצר לספר שמות, פרק ב', פסוק ט'; ה[[רמ"ה]] באיגרתו בעניין תחיית המתים}}, "אין סומכין על דברי אגדה",{{הערה|[[רב סעדיה גאון]] ב[[אוצרבאוצר הגאונים]], מסכת חגיגה, עמוד 65; [[רב שרירא גאון]] בתשובות הגאונים החדשות, סימן קנ"ז, הערה 73; [[רב האי גאון]] באוצר הגאונים, מסכת ברכות, תשובה רע"א, ומסכת חגיגה, סימנים ס"ז וס"ט; רבי [[שמואל הנגיד]] במבוא התלמוד, ה[[אבןהאבן עזרא]] בפירושו הקצר לספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח, ה[[רמהרמ"ה]] באיגרתו בעניין תחיית המתים}}, "אין מדקדקין עליהן",{{הערה|[[רבנו חננאל]] באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, תשובה נ'}}, "אין משיבין על דברי אגדה",{{הערה|ה[[רמב"ן]] בחידושיו על מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'; ה[[רשב"א]] בחידושיו על מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א' ועוד; ה[[ריטב"א]] בחידושיו על מסכת שבת, דף ס"ה, עמוד ב'}}, "אין למדים הלכה מדברי אגדה"{{הערה|1= שו"ת ה[[רמ"ע מפאנו]] סימן ל"ו ד"ה ועם זה. אולם יש שהגבילו את זה רק אם האגדה סותרת את התלמוד}} ו"אין מחוק אמונתינו להאמין בדברי ההגדה כולם".{{הערה|כתבי הרמב"ן, ויכוח הרמב"ן עם הנוצרי}}.

אולם לדעת [[רבינו תם]] אין לדחות דברי אגדה אם אינם חולקים על התלמוד{{הערה| [[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]] הובא במחזיק ברכה לה[[חיד"א]] קונטרס אחרון סימן נא}} וכן דעת רוב פוסקי ההלכה האחרונים{{הערה| [[יביע אומר]] ח"א חיו"ד ד אות ח. ועוד.}}

מאז כתיבת התלמוד והמדרשים התמעטו העוסקים בפירוש האגדה. רוב פרשני התלמוד כתבו מעט מאוד על הסוגיות האגדיות, ורבים מהלומדים נטו ללמוד אותן ברפרוף, ולפעמים אף לדלג עליהן לגמרי, מתוך שימת דגש על תחום ההלכה. בעבר רבים תפסו את אגדות חז"ל כפשוטם, ולא נטו לראות את דבריהם כמשלים לרעיונות עמוקים ונסתרים. הרמב"ם מתאר שרוב העם היו תופסים תמיד את אגדות חז"ל כפשט דבריהם, וכן שהדרשנים היו רגילים לדרוש בפני ההמון את הדרשות כפשוטם מילה במילה.{{הערה|ה[[רמב"ם]], פירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק}} כך תיאר גם רבי [[יצחק אברבנאל]] את דרכם של "החכמים האשכנזים", שמפרשים את אגדות חז"ל כפשוטם.{{הערה|רבי [[יצחק אברבנאל]], ישועות משיחו, העיון השני, סימן א'}}

לעומת זאת, הרמב"ם עצמו כתב שאין זו הדרך הנכונה להבין את אגדות חז"ל, שבאמת אגדות חז"ל נאמרו כמשלים לרעיונות פילוסופיים עמוקים.{{הערה|ה[[רמב"ם]], בהקדמה לפירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק ובהקדמה ל[[מורה נבוכים]]}}. עמדה זו של הרמב"ם היא חלק מן [[הרמב"ם ורציונליזם|התפיסה הרציונליסטית שלו]], ונקודה זו עמדה במוקד של חלק מן הביקורת שהוטחה כנגד התפיסה.{{מקור}} עם זאת, אחרי הרמב"ם כתבו בדרך זו ראשונים רבים נוספים, שיש אגדות שכוונתם אינה לפשט דבריהם.{{הערה|רבי [[אברהם בן הרמב"ם]], במאמר על אודות דרשות חז"ל; ה[[אבן עזרא]], בהקדמתו לתורה, ה[[רשב"א]], בפירושו לאגדות, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'; רבי [[ידעיה הפניני]], בשו"ת הרשב"א, חלק א', סימן תי"ח; רבי הלל מוורונה, בתגמולי הנפש, דף כ"ה; ר"י אלשקאר, מרכבת המשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו; רבי [[יצחק אברבנאל]], ישועות משיחו, העיון השני, סימן א', וכתב האברבנאל שכך הייתה דרכם של ה[[רלב"ג]], רבי חנוך אלקונסטאנטינא, רבי [[שמואל מוטוט]], ורבי [[לוי בן אברהם בן חיים|לוי בן רבי אברהם]].}} נכתבו ביאורים רבים של אגדות חז"ל כמשלים לרעיונות שונים, בין השאר פירושיהם של [[הגאון מווילנה|הגר"א]], המהר"ל, ו[[הרב קוק|הראי"ה קוק]]. אמנם בין מפרשי האגדות בדרך זו ישנם הבדלים קיצוניים, שיש מהם שפירשו אותם כמשלים לרעיונות פילוסופיים, ויש לרעיונות קבליים, וכל אחד לפי סגנונו שלו.

* [[עליזה שנהר]], '''קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות'''. הוצאת פרדס, 2016.