מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 38:
בפס"ד '''בני עודא''' קבע השופט [[אהרון ברק]] כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מציג מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? הוא אף מורה לבחון את זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקדם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו של האירוע. באמצעות קריטריונים אלה יוצר השופט ברק מבחנים ממוקדמים לצורך זיהוי של פעולה מלחמתית.{{דרוש מקור}}
 
בפסק הדין בעניין אחמד אבו סמרה, נקבע כי ייתכנו מקרים בהם המדינה תישא באחריות נזיקין לנזקים שהיא לא גרמה, אך היה עליה למנוע. פרשת אבו סמארה עסקה בהתפרעויות של תושבים יהודיים מכפר דרום, אשר גרמו לנזקי וף ורכוש לפלסטיניים. התושבים הפלסטינים תבעו את המדינה בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, על כך שלא מנעה את ההתפרעויות. בית המשפט לא פסל אפשרות לתביעה מסוג זה , אולם נקבע כי תביעות כאלה צריכות להיבחן בזהירות יתירה: יש לבחון האם היה על המדינה לצפות את הנזק, האם היא לא נקטה באמצעים ראויים למניעתו והאם מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה ובין הנזק שנגרם.{{הערה|1= ע"א 6970/99 '''אבו סמרה נ' מדינת ישראל''', נו(6) 185.}}