סכנות צלילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2 |
מ הגהה, ניסוח |
||
שורה 34:
מחלת הדקומפרסיה עלולה להיווצר בשני מצבים: מצב שבו צולל עולה במהירות גבוהה מהעומק אל פני המים (כללי הבטיחות בצלילה מגדירים עלייה מבוקרת כעלייה שאינה מהירה מעשרה מטרים לדקה), וכן במצב של שהייה ממושכת בעומק. במצב זה, רקמות הגוף מגיעות לרוויה של החנקן, ולפיכך החנקן העודף מופרש לדם.
נהוג לחלק את מחלת הדקומפרסיה לשני סוגים: TYPE1 ו TYPE2, כאשר הדקומפרסיה מהסוג הראשון היא הקלה יותר, ומתאפיינת בכאב בלבד שנובע מחסימה חלקית של כלי דם (בדרך כלל באזורים בהם כלי הדם מתעקלים, כדוגמת המרפקים, הברכיים ופרקי היד). הסוג השני,
ג'ון סקוט הלדן, היה החוקר הבריטי הראשון שביסס מודל מתמטי לחישוב ספיחת חנקן לרקמות. הוא פרסם את המודל בשנת 1908. הלדן גילה כי רקמות מסוימות בגוף, קולטות ומשחררות חנקן בקצב שונה. המודל הראשון היה מבוסס על 5 מחלקות של רקמות, ואפשר לחשב את הזמן הממוצע שבו המחלקות יגיעו לרוויה (דקומפרסיה).
שורה 42:
הטיפול בדקומפרסיה הוא מתן [[חמצן]] בריכוז 100%. מחקרים מראים כי החמצן מזרז את פינוי החנקן מהדם, כמו גם מספק חמצן לכלי דם אשר נחסמו באופן חלקי. בנוסף, נפגע דקומפרסיה מוכנס ל[[תא-לחץ]], שם בתהליך מבוקר מגדילים את הלחץ באופן שמחקה עומק גבוה יותר מהעומק שבו שהה. הדבר מקטין את בועיות החנקן בגופו, והנשימה של החמצן מזרזת את פינויו מהדם.
הדרך למנוע פגיעת דקומפרסיה
שכרון מעמקים קרויהה באנגלית Rapture of the Deep, שכרון מעמקים (או בשמו השני - הרעלת חנקן) נגרם בעקבות עודף חנקן המצטבר ברקמות הגוף. לכל גז יש סף רעילות משלו - סף הרעילות של החנקן הוא מעל 3.2. החנקן הוא אומנם [[גז אינרטי]] אך משום שהוא ננשם יש לו השפעה על גוף האדם. הסיבה לכך קשורה ב[[מודל דלטון]]: חוק דלטון אומר כי סכום הלחצים החלקיים שווה ללחץ הכללי. לדוגמה: בעומק 0 מ' הלחץ הכללי הוא 1 אטמוספירות סכום הלחצים החלקיים יהיה שווה ל-1 אטמוספירות. בהנחה וחנקן הוא בערך 0.8 וחמצן הוא בערך 0.2 (
חוקרים לא הצליחו עד ימינו לגלות את הסיבות לתופעה, והיא עדיין בגדר שאלה מדעית. בנוסף, תסמיני התופעה משתנים מצולל לצולל. התופעה שכשלעצמה אינה מזיקה, ומופיעה באופן הדרגתי ככל שמעמיקים. התחושה הכללית דומה לתחושת השיכרון בעת שתיית אלכוהול, מכאן גם שמה. אחת התופעות המעניינות בשכרון המעמקים היא, שברגע שהצולל יחזור לעומק קטן מ-30 מטר, השכרון נעלם בבת אחת.
|