ויקיפדיה

שוק המעו"ף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1-\2, \1, תל אביב, \1-\2
שורה 2:
'''שוק המעו"ף''' ('''מ'''כשירים '''ע'''תידיים '''ופ'''יננסיים) הוא [[שוק (כלכלה)|שוק]] של [[מכשיר פיננסי|מכשירים פיננסיים]] [[נגזרים]] הנסחרים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]], שערכם נגזר מ[[נכס]] אחר המכונה נכס הבסיס. מכשירים אלה נועדו בעיקר על-מנת לאפשר [[ניהול סיכונים]] יעיל, להוות תחליף ל[[השקעה]] בנכס הבסיס ולהגביר את היעילות הכלכלית של המסחר באופן כללי. מסלקת מעו"ף משמשת כצד נגדי מרכזי לכל הנגזרים בשוק. כאשר סוחרים מתקשרים ביניהם בעסקה ביניהם במסחר למעשה נוצרות שני חוזים בלתי-תלויים, אחד בלונג ואחד בשורט אל מול מסלקת מעו"ף.
 
[[מדד תל אביב 35]] הושק ב-1992 כמדד המעו"ף לצורך שימוש במדד כנכס בסיס לנגזרי מעו"ף שהושקו שנה אחר-כך ב-1993. על-מנת למנוע בלבול בין השוק לבין המדד, שעם השנים קיבל חשיבות משל עצמו (מלכתחילה מדד שנועד לנגזרים, ועם השנים הפך למדד המוביל בבורסה), שם המדד שונה באוקטובר [[1999]] ל[[מדד תל אביב 25]]. ב-[[2017]] המדד התרחב ל35 מניות ושמו עודכן למדד תל אביב 35.
 
מאוקטובר [[1999]] המסחר במעו"ף מתנהל באופן ממוחשב לחלוטין במערכת "רצף נגזרים".
 
עם השנים הושקו מספר מוצרים נוספים בשוק המעו"ף. ב-[[1994]] הושקו אופציות על שקל-דולר, ב-[[2001]] הושקו אופציות על שקל-אירו, וב-[[2009]] הושקו אופציות על מניות בודדות הנכללות בתא-35. ב-[[2013]] הושקו נגזרים שבועיים על תא35 ונחלו הצלחה גדולה, וב-[[2015]] הושקו נגזרים על [[מדד תל אביב 100]]. עיקר המחזורים בשוק ב-[[2017]] הם באופציות על תל אביב 35, ואופציות על שער השקל-דולר. במוצרים אחרים מתרחש מסחר דליל יותר, אשר לעתים הוא מסחר מתואם מראש בין שני צדדים לרוב מוסדי אל מול דילר נגזרים.
 
בשימוש שפת רחוב שגורה אופציית מעו"ף או פעילות במעו"ף תתייחס על-פי רוב לאופציה על תל אביב 35, אך מבחינה טכנית כל האופציות בשוק הן אופציות מעו"ף.
שורה 20:
האופציות על שערי מט"ח, שקל-דולר ושקל-אירו, מונפקות לתקופה של עד שנה, כאשר על שקל-דולר יש גם אופציות שבועיות. מועד הפקיעה החודשי הוא ביום המסחר הקודם ליום רביעי האחרון בחודש, קרי לרוב שלישי, על-פי ה[[שער יציג|שער היציג]] של [[בנק ישראל]]. שער זה מתפרסם בכ15:30, ומבוסס במרבית המקרים על דגימה רנדומלית בין 13:15 ל15:15. הסדרה השבועית פוקעת בימי מסחר הקודמים לימי רביעי שאינם אחרונים בחודש, לרוב שלישי. האופציות על מט"ח נסחרות ביום הפקיעה וגם לאחר הפקיעה.
 
באופן מעשי, האופציות עם סחירות משמעותית הן אופציות על מדד תל אביב 35 ושער השקל-הדולר. הסדרות עם הנזילות המשמעותית הן הסדרה החודשית הקרובה, והשבועית {{הערה|{{גלובס|משה עסיס|שנה להשקת האופציות השבועיות על המעו"ף; מה השתנה?|1000955964|18 ביולי 2014}}}}. ישנה נזילות בחודש שלאחר הקרוב ככל שמתקרבים למועד הפקיעה החודשי. על סדרות רחוקות יותר על מדד תל אביב 35 ושקל-דולר ישנם ציטוטים ומחזורים, אך אלו פחות משמעותיים. המחזורים על אופציות מדד תל אביב 35 גבוהים משמעותית מהמחזורים במניות עצמן, כך ב-[[2016]] המחזור באופציות היה גבוה ב3ב-3,752% במונחים נומינליים ו1,156% בשקלול דלתא מאשר במניות המרכיבות את המדד {{הערה|[http://www.tase.co.il/Heb/Statistics/StatRes/2017/Stat_224_l13_2017.pdf המסחר בנגזרים על ת"א-25 ,1993 עד 2017, בורסת תל- אביב]}}.
 
ניסיונות של הבורסה לעודד את המסחר באופציות מהסוגים האחרים באמצעות [[עושה שוק|עושי שוק]] פחות צלחו עד כה{{הערה|[http://www.tase.co.il/Heb/Statistics/ResearchReviews/2016/Pages/Stat_141_Research_2016_12_287419.aspx הבורסה בשנת 2016, נורית דרור, הבורסה בתל- אביב]}}. בחלק ממוצרים אלו ישנם ציטוטים של [[עושה שוק|עושי שוק]] ובחלקם ישנם עסקאות מתואמות גדולות אשר מתואמות ישירות בין שני גופים, ומופגשים במסחר באופן יזום, אך המסחר הרציף במוצרים אלו לעתים לא קיים.
 
קיימים שני סוגים של אופציות:
שורה 58:
ככל שלקוח מעוניין בכתיבה של אופציות, קרי כניסה ליתרה שלילית באופציה כלשהי בחשבון, או מסחר בחוזים עתידיים, הוא לרוב נדרש לחתום על הסכם מול חבר הבורסה בו הוא מתחייב להעמיד ביטחונות לכתיבות, להשלים ביטחונות ככל שיידרש, ובאופן כללי להביע את מודעתו לסיכונים ולמתאר הנגזרים של הבורסה. ביטחונות לרוב הם נכסים אחרים, לרוב ניירות ערך או מזומן היושבים בתוך החשבון ממילא. ערך הביטחונות הדרוש, מחושב על פי שיטת SPAN עם 45 תרחישים שהגדירה הבורסה, הכוללים שינויים שונים בפרמטרים כגון המדד, סטיית התקן ועוד. הסכום המקסימלי שמחושב מ-45 תרחישים אלו הוא ערך הביטחונות שנדרש להפקיד כותב האופציות. כאשר מתבצעת כתיבה וקניה של סוגים שונים של אופציות, ערך הביטחונות הנדרש מחושב על פי כלל הפוזיציה.
 
עמלת המסחר הבורסאית באופציות על מדד תל אביב 35 היא 29 אגורות (+מע"מ), על ערך חוזה נומינלי של כ150כ-150,000 שקלים. חברי הבורסה גובים סכומים משתנים מלקוחותיהם הנבדלים על-פי היקף הפעילות והסיכון (ביטחנות) שלהם. חברי בורסה שאינם בנקים גובים מלקוחות קטנים בין 2 ל4 שקלים פר אופציה, והבנקים יותר מכך כתלות באם הלקוח נופל לתעריפון הסטנדרטי של הבנק או שהוא ביקש הנחה. לקוחות עם היקף פעילות בינוני משלמים פחות מכך, ולקוחות עם היקף מסחר ניכר משלמים עשרות אגורות פר אופציה ואף מתקרבים לעמלה הבורסאית.
 
בניגוד לשאר המכשירים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] אשר מצוטטים באגורות, והשערים הננקבים לגביהם הם באגורות, השערים במעו"ף הם ב'''שקלים'''. למרווחי הציטוט כללים שונים מה"רצף", וכיום במעו"ף במחירים מתחת ל20 מצטטים במרווח של 1, מתחת ל100ל-100 ב2ב-2, מתחת ל200ל-200 ב5ב-5, ומעל לכך במרווח של 10.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שוק_המעו%22ף"