ישראל ב"ק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
|||
שורה 1:
[[קובץ:קבר הרב ישראל ב"ק.JPG|ממוזער|מצבת קברו של ישראל בק.{{ש}}הכיתוב על המצבה: פ"נ הרב הישיש חסיד ועניו מו"ה ישראל ב"ק מדפיס דפעה"ק תובב"א נלב"ע ער"ח כסליו תרל"ה ליצירה תנצבה]]
'''ישראל בַּ"ק''' ([[1797]], [[ברדיצ'ב]] – [[כ"ט בחשוון]] [[תרל"ה]], [[1874]], [[ירושלים]]) (נקרא גם בשם-המשפחה ה[[יידיש|יידי]] '''דרוּקֶר''', שפירושו "מדפיס") היה [[הוצאה לאור|מוציא לאור]] ואיש ציבור ב
על פי מסורת משפחתית אחת, שם המשפחה ב"ק הוא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] "בעל קורא", תפקיד בו שימש אבי המשפחה, רבי אברהם ב"ק, בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מסורת אחרת טוענת שמקור השם "בן קדושים" על שם אחד מאבות המשפחה שנהרג על קידוש השם{{הערה|{{תדהר|1|59|ישראל ב"ק}}}}{{הערה|1=יש הטוענים שמסורת זאת בטעות יסודה וקושרים אותה לביטוי השם בֵּ"ק שלשיטתם בטעות יסודה}}.
שורה 7:
ב"ק נולד בברדיצ'ב ב-[[1797]]. בהיותו בן 19 פתח [[בית דפוס]] עברי, שפעל במשך 9 שנים. את אומנותו הביא עמו ב[[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת תקצ"א [[1831]] כאשר התיישב ב[[צפת]] והקים בה בית דפוס. מספרים שעסק גם ב[[רפואה]], על אף שלא למד זאת באופן מסודר, כך שכאשר חלה [[מושל]] הארץ [[איברהים פאשה]] סייע לו ב"ק בהחלמתו והקשר ביניהם התהדק.
בברכת המושל הקים ב"ק בשנת [[1834]] יישוב ו[[משק חקלאי]] על הר ג'רמק, הוא [[הר מירון]]. היה זה היישוב הראשון שהוקם על ידי עולים יהודיים ב
[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה]] ב[[צפת]] בשנת [[1837]] וחילופי השלטון בארץ ישראל ב-1840 בהם סולק איברהים פאשה, הביאו לסופו של היישוב היהודי בג'רמק. מהמקום נותרו כיום שרידי מבנים ומטעים, והוא מכונה בשם '''[[חרבת ב"ק]]'''.
שורה 14:
לאחר חורבן המשק החקלאי בג'רמק עזב ב"ק את [[הגליל]] ועלה ל[[ירושלים]]. שנה לאחר מכן, בשנת תר"א [[1841]], הוא הקים בירושלים בית דפוס עברי ראשון, לו קדם רק בית הדפוס של ה[[ארמנים]], שנוסד כעשור קודם לכן. בשנת [[1843]] קיבל ישראל ב"ק מ[[משה מונטיפיורי]], שעמו עמד בקשרים עוד בתקופת צפת, [[מכונת דפוס]] חדשה.
בירושלים הצטרף ב"ק לחוגי ה[[חסידים]] והיה פעיל בהקמת [[בית כנסת|בית הכנסת]] של החסידים '[[בית הכנסת תפארת ישראל|תפארת ישראל]]' ב
כמדפיס יחיד בירושלים החזיק ב"ק ב[[מונופול]] על הדפוס העברי בעיר. בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 השתנה המצב, עם הקמת בית דפוס מתחרה על ידי [[יואל משה סלומון]], [[מיכל הכהן]] ו[[יחיאל ברי"ל]], בו הודפס עיתון [[הלבנון]]. ב"ק פעל בדרכים שונות להצר את צעדי מתחריו, וטען בין היתר, כי פתיחת בית הדפוס היא עבירה [[הלכה|הלכתית]] של [[הסגת גבול (יהדות)|הסגת גבול]] ופגיעה בפרנסתו.
|