ג'מאל אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

 

ב-[[1935]] היה ממייסדי [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] של המופתי, והיה יו"ר שלה. הוא גם ייסד את עיתון המפלגה, "אל-ליוא" ("הדגל").{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 218-216}}

 

אל-חוסייני הכריז בכנס כי היטלר החל את דרכו הפוליטית בשישה תומכים ועכשיו יש לו שישים מיליון.{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', עמ' 124.}}

באותה שנה עבר ל[[בגדאד]] יחד עם חברים אחרים בוועד, שם קיים, יחד עם אמין אל-חוסייני, קשרים עם הציר הגרמני. בשנים [[1941]]-[[1940]] היה פעיל בקרב הגולים הפלסטינים בעיראק והשתתף בארגון [[מרד רשיד עאלי]]. עם כישלון המרד, נמלט ל[[איראן]], ועם כיבושה על ידי [[בעלות הברית]], נתפס בידי הבריטים והוגלה ל[[רודזיה]], שם בילה עד סוף [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 218-216}}

 

 

אל-חוסייני עמד בראש המשלחת של [[ערביי ארץ ישראל]] שהופיעה ב-1946 בפני [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]] בירושלים. בעדותו אמר כי היהודים הם [[מהגר]]ים זרים שנכפו על ערביי הארץ, ועל אף שהם מיעוט הם רוצים להקים [[מדינה]] יהודית בארץ ערבית. בנובמבר 1946 נרצח [[פאוזי אל-חוסייני]], שהתקרב לעמדה הדו-לאומית, על ידי [[התנקשות|מתנקשים]] שנשלחו על ידי בני משפחתו. ג'מאל אל-חוסייני העיר לאחר הרצח על דודנו, כי "מעדו רגליו והוא קיבל את עונשו הצודק".{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', פרק 13: חקירה ומרי, 1946-1945, עמ' 316.}} בדצמבר 1946 הביע את התנגדותו ל[[תוכנית החלוקה]] והכריז כי הפלסטינים יאבקו כנגדה בכל כוחם, אף אם יושמדו כליל בעקבות כך, והמאבק ימשך על ידי ערביי הארצות השכנות.{{הערה|{{הארץ|סלמאן מצאלחה|תש"ח בעיניים ערביות|1.3918585|9 במרץ 2017}}}}