אריה בינה – הבדלי גרסאות

 

==תולדות חייו==

 

הוא עבר את אימוני הטירונות במחנה [[צריפין]] ונשלח לשרת ב[[מצרים]]. מטעם "ההגנה" הוטל עליו להשיג פריטי נשק ולהעבירם ארצה. הוא הצטרף לפלוגת תפעול הנמלים של [[חיל ההנדסה המלכותי]] שבנמל [[טוברוק]] שב[[לוב]]. בראש היחידה עמדו שמעון הכהן ויוסף קורנבלום, לימים [[יוסף אלמוגי]], ראש עיריית [[חיפה]]. היחידה נשלחה ל[[יוון]] כדי לסייע לחיל המשלוח הבריטי בפריקת אספקה מאוניות. כאשר הגיעו ליוון הסתבר כי הצבא הבריטי בנסיגה, כאשר היחידות הגרמניות מזנבות בו תוך הפצצות כבדות. בתחילת קיץ 1941 [[הזירה האירופית 1941-1939#כיבוש הבלקנים|נפלה יוון בידי הגרמנים]]. הרב בינה, עם חיילים יהודיים נוספים מארץ ישראל, נפל ב[[שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה|שבי הגרמני]], בו שהה כ-4 שנים, עד תום המלחמה.

רעייתו, רחל, עזרה לידו הן במשק, הן בניהול הישיבה והן בחינוך, והתייחסה אל התלמידים כאל ילדיה.

 

בעקבות מחלה, פרש הרב בינה מתפקידו והתמנה לנשיא הישיבה בשנת [[ה'תשמ"ו]] [[1986]].