הבדלים בין גרסאות בדף "תאוות בצע"

הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
מ
מ (שוחזר מעריכות של 79.179.63.63 (שיחה) לעריכה האחרונה של XX-59-40)
'''תאוות בצע''' היא תשוקה עזה וכמיהה ל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ו[[עושר]] חומרי. תאב בצע רואה בעושר כמטרה ולא כאמצעי. תאוות הבצע היא אחד מ[[שבעת החטאים]] של ה[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]]. תאב בצע מסוגל לפעמים להפעיל אמצעים בלתי-כשרים על מנת להגדיל את הונו האישי. תאוות בצע יכולה לבוא לידי ביטוי ב[[קבלת שוחד]] ו[[טובות הנאה]], למשל.
 
סמל מובהק לתאוות בצע ותוצאותיה הוא המלך [[מידאס]] מ[[המיתולוגיה היוונית]], שביקש מ[[דיוניסוס]] שכל מה שייגע בו יהפוך ל[[זהב]]. בתחילה היה מידאס מרוצה מיכולת זו, הוא הפך מספר דברים לזהב, ושמח מהתעשרותו הצפויה, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון , הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, נגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב.
 
ב[[יהדות]], הדיבר האחרון מ[[עשרת הדברות]], [[לא תחמוד]], נוגע לאיסור על התאווה שבלב. אם כי פרטי ההלכות אינם תואמים לגמרי איסור על תאוות בצע. תוצאות נגררות של תאוות ממון נאסרו בהלכה באיסורים עצמאיים, כמו [[גזל]], [[גניבה]], שוחד, עושק, הונאה, רמאות, הסגת גבול, [[ריבית]] וכדומה. בעל [[ספר משלי]] מגנה את התכונה כשלעצמה (משלי א' י"ט, ט"ו כ"ז), ואף הנביאים במספר מקומות מגנים את ישראל בשל תאוות הבצע שלהם (ירמיהו ו' י"ג, ח' י'). במקרא, [[יתרו]] יועץ ל[[משה]] למנות שופטים שאחת מתכונותיהם היא שנאת בצע (שמות י"ח כ"א). ב[[ספר שמואל]] מסופר על בניו של [[שמואל הנביא]], השופטים, שהיטו משפט בשל רדיפת בצע ולקיחת שוחד ועל כן העם מאס במשפטם וביקש לו מלך (שמואל א', ח' ג').