הרומח הקדוש – הבדלי גרסאות

לפי המסורת הארמנית שהועלתה על הכתב לראשונה ב{{[[המאה ה-13|מאה ה-13}}]], הובא הרומח עוד במאה ה-1, על ידי [[תדאוס מאדסה]]{{אנ|Thaddeus of Edessa}}, הוא נשמר ב[[מנזר גרארד]], שמשמעות שמו ב[[ארמנית]] היא "מנזר הרומח" ומשם הועבר לקתדרלה של העיר הקדושה [[אצ'מיאדזין]] שם הוא שמור במוזיאון על שם מנוגיאן.

ההתייחסות ההיסטורית הראשונה אל הרומח נעשתה ב{{[[המאה ה-6|מאה ה-6}}]] על ידי [[אנטונינוס מפלקנטיה]]. כאשר תיאר את המקומות הקדושים בירושלים, כתב, כי הוא ראה בבזיליקה של [[הר ציון]] את "עטרת הקוצים שבה אדוננו הוכתר ואת החנית שבה הוא נפגע בצדו"{{הערה|[[האנציקלופדיה הקתולית]]: [http://www.newadvent.org/cathen/08773a.htm "הרומח הקדוש"] {{אנגלית}}}}. אזכורים על המצאות הרומח בירושלים נמצאות אצל [[קאסיודורוס]] ואצל [[גרגוריוס מטור]], אף על פי ששניהם לא ראו את הרומח במו-עיניהם. [[כרוניקון פסחלה]] מתאר שאחרי [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] הרומח נלקח ל[[קונסטנטינופול]], שם הופקד בכנסיית [[איה סופיה]] ובתחילת [[המאה ה-10]] הועבר ל[[כנסיית הבתולה מפארוס]]{{אנ|Church of the Virgin of the Pharos}} שם הונח לצד חלק מ[[הצלב האמיתי]] ו[[שרידי קדושים]] אחרים.

הרומח שבו[[וינה]] ידוע גם כרומח של [[מאוריציוס הקדוש]]. הרומח הגיע ב{{[[המאה ה-10|מאה ה-10}}]] מקונסטנטינופול לידי [[היינריך הראשון, מלך גרמניה]] (ולפי גרסה אחרת הגיע עוד לידיו של [[קרל הגדול]]). [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו ה-1]] ירש את הרומח מאביו ונשא אותו ב[[קרב בלכפלד]]{{אנ|Battle of Lechfeld (955)}} נגד הכוחות ההונגריים בשנת [[955]]. ב-[[1000]], אחרי [[קונגרס גנייזנו]]{{אנ|Congress of Gniezno}}, [[אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו ה-3]]{{אנ|Otto III, Holy Roman Emperor}} נתן העתק של החנית ל[[בולסלאב הראשון, דוכס פולין]] והעתק נוסף להונגרים.

הרומח מוצג ב{{ה[[האוצר הקיסרי (וינה)|אוצר הקיסרי (וינה)}}]]{{אנ|Imperial Treasury, Vienna}} שבארמון [[הופבורג]].

[[האימפריה הלטינית|השליט הלטיני]] האחרון - [[בלדווין השני, מלך קונסטנטינופול]]{{אנ|Baldwin II, Latin Emperor}} מכר את הרומח, יחד עם שרידים קדושים אחרים ל[[לואי התשיעי, מלך צרפת]]. האחרון בנה את [[סנט שאפל]] שם אוחסן הרומח יחד עם נזר הקוצים של ישו ושרידים קדושים אחרים, [[ג'ון מנדוויל]]{{אנ|John Mandeville}} טען כי ראה את הרומח הן בקונסטנטינופול והן ב[[פריז]] והרומח שהיה בפריז היה גדול משמעותית מהשריד שהיה בקונסטנטינופול. במהלך [[המהפכה הצרפתית]] הועברו שרידים אלו ל{{ה[[הספרייה הלאומית של צרפת|ספרייה הלאומית של צרפת}}]] ושם נעלם הרומח.