חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 5:
הספר הודפס 54 שנה לאחר מות [[שבתי צבי]]. בתוך הספר הודפסו שירים ובהן אקרוסטיכון "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9406&st=&pgnum=2 שער הספר במהדורתו השלישית בשנת תצ"א, עדיין נושא את הפסוקים הרומזים לשבתאי צבי ומשיחתו] (אתר [[היברובוקס|כתבים עבריים]]).}}
 
כיום מוסכם על חוקרים מן האקדמיה שמדובר בלקט, רובו ככולו מתוך כתבים קבליים של תלמידי האר"י ומנהגים והלכות שאין מקורם בשבתאות, ממגוון תקופות ומקורות, ותוך השמטת השמות המקוריים.{{הערה|שם="פוגל"|1=משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", '''החלום ושברו''', התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365 - 422.}}{{הערה|שם="בןצבי"|1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_3.4(1).pdf לתולדות השבתאות ומקומה בחיי היהודים באימפריה העות'מאנית] יעקב ברנאי, עמ' 64 ועוד}} בעבר היו שסברו, בעקבות היעב"ץ, שכותב הספר עצמו, כולל המנהגים שבו, היה [[נתן העזתי]] ה[[שבתאות|שבתאי]] או מחבר שבתאי מאוחר יותר.{{הערה|שם="רפל"|1=[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00714.php על הספר חמדת ימים] [[יואל רפל]] במאמר על מקורות [[ט"ו בשבט]], מציג את המחלוקת הקדומה, החל מדברי היעב"ץ, שהכותב היה נתן העזתי, ומחלוקתם של הפרופסורים משה פוגל (האוניברסיטה העברית, בירושלים) הממשיך את דעתו של [[אברהם יערי]] - שהמקורות אינם שבתאיים, לעומת פרופסור בועז הוס (אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע), הממשיך את דעתם של פרופ' גרשם שלום ותלמידו ישעיה תשבי, אשר כתב ארבעה מאמרים אודות היותו של הספר עצמו ממקורות שבתאיים.}}{{הערה|שם="גולדהבר"|1=[http://web.archive.org/web/20140116083145/http://www.datshe.co.il/konditon/2010/06/17/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%94/ תעלומה ואין קורא לה] יחיאל גולדהבר, סקירה - ופתרון החידה, תשע"א 1991 , ועל פי דברי מורו הרב פרופ' [[שניאור זלמן ליהמן|שניאור זלמן ליהמן (ליימן)]] (אתר דאצ'ה)}}
 
בחוגי היהדות האורתודוקסית הייתה מחלוקת עזה בעניין שבתאות הספר, שקיבלה פרסום במסגרת התנגדותו החריפה של [[יעקב עמדין|רבי יעקב עמדין (היעב"ץ)]] בפולמוס על שבתאותו של רבי [[יהונתן אייבשיץ]], ויתר תוקף אחרי פרסום הספר (למעשה: מאמר בהמשכים) 'אבן הטועים' בידי [[דוד כהנא (חוקר)|דוד כהנא]] מראשוני [[תנועת ההשכלה]].{{הערה|שם="גולדהבר"}} היעב"ץ התבטא עליו: "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י (=שבתי צבי שם רשעים ירקב) המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר" על הבעש"ט מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת שץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא בשבחי הבעשט עיי"ש). גם הרב [[יהודה פתיה]], ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות.(המעשה מובא בספר רוחות מספרות)