הירוגמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
==בעולם העתיק==
החלק הראשון של המיתוס ה[[שומר|שומרי]] שב[[גליל ברטון]]{{אנ|Barton Cylinder}}, עוסק בתיאור המקדש של [[ניפור]], מפרט את הנישואין המקודשים בין [[אנו]] ל{{ה|אלה האם}} [[נינהורסאג]] {{אנ|Ninhursag}} שבמהלכם נוגעים שמים וארץ (בדומה למתואר אצל [[הסיודוס]]), מכאן נולדה מסורת של קיום יחסים בין מלכי ערי-המדינה השומריות לבין כוהנות [[איננה]] כסוג של נישואין מקודשים, פעילות זו התרחשה בעיקר במהלך פסטיבל [[אקיטו]]{{אנ|Akitu}}. הייתה גם הירוגמיה גברית, במקדש [[נדיטו]]{{אנ|Nadītu}} שב[[ארך]] הכוהנת הגדולה בחרה למיטתה ב[[נקודת השוויון|חג השוויון]] כהירוס-גמוס גבר צעיר שייצג את [[דומוזיד]]. ננסי קולס-קורבט ( Nancy Qualls-Corbett) כתבה בספרה ''The Sacred Prostitute: Eternal Aspect of the Feminine'' כי ב[[חוקי חמורבי]] היו סעיפים שהגנו על זכויותיהן וושמן הטוב של נשים שעסקו בהירוגמיה.
 
גם אצל ה[[חיתים]] הייתה זנות מקודשת{{הערה|Nagendra Kumar Singh, '''Divine Prostitution''', A.P.H. new delhi, 1997 P 6}}.
 
[[סטראבון]] בספרו גיאוגרפיה (8.6.20) כתב על מקדש אפרודיטה ב[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] כי היו בו ״הטאירות שפחות המקדש״ רבות, בנוסף הוא כתב{{הערה|שם=אוסטינובה|יוליה אוסטינובה, '''זנות בהיכל: זונות ונערות ליווי ביוון העתיקה ובפולחניה''', זמנים רבעון להיסטוריה גיליון 90, 2005, עמודים 30-39 }} כי בעיר קומנה היו "נשים רבות העושות מלאכתן בגופן, לרוב מוקדשות". באותו ספר (11.14.16) תאר סטארבון את מנהגם של מכובדים ארמנים ממחוז אקיליזנה המקדישים לאלה [[אנהיד]]{{אנ|Anahita}} את בנותיהם הבתולות, על מנת שיעסקו בזנות מקודשת קודם לנישואיהן.