נארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.182.50.154 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 14:
'''אתר עץ הדעת''' מצטט את דן ואת גולדברג המעלים את הסברה כי קרום הנארי הוא חלק אינטגרלי של שכבת ה[[קירטון]]. חלקה העליון של השכבה מתבלה בשל שני גורמים: ירידת הגשם בחורף ועלית נימי מים בקיץ. תמיכה בהשערה נמצאה ב[[מאובן|מאובנים]] שנמצאו בשכבת הנארי. והם לא יכלו להיות חלק מהקרום הגירי שנוצר אלא חלק משכבת קירטון קיימת.
 
החוקרים פיתחו נוסחה המכונה "גורם הגשם" , לפיה כמות המשקעים והטמפרטורה השנתית קובעים האם תווצר שכבת נארי. גורם גשם בערכים 15-30 נחשב אופטימלי להתפתחות נארי.לעומת זאת, בנגב לא התפתח נארי כי גורם הגשם הוא סביב 5, וכנ"ל בצפת או במעלות, שגם בהן יש קירטון אך לא נוצר נארי, כי גורם הגשם הוא סביב 40.
 
==שכיחותו בקרקעות==
שורה 30:
* וקירטון עם קבול מים 20-15%
 
קרום הנארי הקשה מעמיד מעט מאוד מים לרשות האורגניזמים ועל כן אינו מאוכלס עדיין". שורשי הצמחים חודרים דרכו ומגיעים לקירטון , הספוג במים.
 
==שימושים==
שורה 36:
שימוש נוסף של האבן הוא בבניית תנורי אפייה בשדה - ה"טבון" בערבית. האבנים קשות ועמידות באש.
 
חפירה של [[רשות העתיקות]] ב[[נחל עירון]] בשטח שנחשף ב"חורבת גילן דרום" , 62 מטר על 110 מטר, נמצאו מחצבות לאבני נארי . לפי דפוסי האבן שנחשפו ניתן להעריך את גודל האבנים שנחצבו לשימושים שונים.
{{הערה|1=מקור: '''יהודה דגן''' ו'''שולי שדה''' [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=699 גיליון 120 -2008 ] רשות העתיקות}}