MASHBIR – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 31:
[[קובץ:RLZ HaMashbir01.JPG|ממוזער|שמאל|250px|סניף המשביר בראשון לציון]]
[[קובץ:המשביר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|בניין המשביר לצרכן, ירושלים]]. הכלבו שכן בבניין בשנים 1978–2011.]]
המשביר לצרכן הוקם בשנת 1944 על ידי [[המשביר המרכזי]] (אשר הייתה שייכת ל[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות]]), כזרוע [[קמעונאות]] לצורך מכירה ישירות לצרכנים{{הערה|{{דבר||מפעלים כלכליים ומכשירים כספיים לעזרת המסחר הקמעוני|1944/04/12|00408}}}}. בראשיתה היו לה שתי חנויות נעליים, ב[[תל אביב]] ברחוב הרצל וב[[ירושלים]] ב[[צומת האיקסים]]{{הערה|{{על המשמר||המשביר לצרכן בע"מ|1944/04/30|00807|||Ad}}}}. הקמת החנויות הרגיזה את הסוחרים הפרטיים שהרגישו שהמשביר לצרכן נכנס לתחומם ובנוסף העלתה דרישות לשותפות מצד האגודות הצרכניות המקומיות{{הערה|{{דבר||המשביר המרכזי - המרכז הסיטוני של הקואפרציה הצרכנית|1945/08/01|00204}}}}. במהרה הוחלט על הקמת חנויות כלבו בשיתוף עם האגודות הצרכניות{{הערה|{{על המשמר||המועצה לקואפרציה צרכנית בתל אביב והסביבה|1946/02/20|00202}}}}. ביוני 1947, כשהוחלט לסגור את חנות "חפציבה" בירושלים, החליטה המשביר לצרכן להתרחב ולהקים כלבו על ידי רכישת הסניף{{הערה|{{דבר||ירושלים - המשביר לצרכן מרחיב מסגרת פעולתו|1947/06/01|00406}}}} וב-1 בספטמבר 1947 נפתחה חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן, בשותפות עם האגודה הצרכנית (התאגדות ה[[קואופרטיב|קואופ]]) של ירושלים{{הערה|{{דבר||ירושלים נפתח המשביר לצרכן|1947/09/02|00405}}}}. ▼
===סניפים===
המטרה הייתה ליצור חנויות כלבו נוחות ומודרניות עבור קהל השותפים באגודות הצרכניות שהיו מאוגדות כבעלות מניות במשביר המרכזי. אולם כבר מראשית הדרך הוסכם שהמשביר לצרכן ימכור לכל הציבור ולא רק לחברים המאוגדים באגודות הצרכניות, אף שאלה יזכו להטבות תמורת "בולים"{{הערה|{{דבר||שיחות ירושלים - המשביר לצרכן|1947/10/21|00201}}}}. ▼
המשביר לצרכן הוקם בשנת 1944 על ידי [[המשביר המרכזי]] (אשר הייתה שייכת ל[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות]]), כזרוע [[קמעונאות]] לצורך מכירה ישירות לצרכנים{{הערה|{{דבר||מפעלים כלכליים ומכשירים כספיים לעזרת המסחר הקמעוני|1944/04/12|00408}}}}. בראשיתה היו לה שתי חנויות נעליים, ב[[תל אביב]] ברחוב הרצל וב[[ירושלים]] ב[[צומת האיקסים]]{{הערה|{{על המשמר||המשביר לצרכן בע"מ|1944/04/30|00807|||Ad}}}}.
▲
בשנת 1949 נפתח כל בו של המשביר לצרכן ב[[יפו]]{{הערה|{{מעריב||לעולים נותנים את החנויות ולמשביר את הסחורה|1949/06/19|00405}}}}, ששירת גם את תושבי תל אביב. בנובמבר 1949 נפתח סניף כל בו של המשביר לצרכן ב[[חיפה]] על פני קומה שלמה של בניין ההסתדרות ברחוב החלוץ. הכל בו מכר הלבשה, הנעלה, בדים, מכשירי ספורט, סדקית ותמרוקים, צעצועים, ספרים ומכשירי כתיבה{{הערה|{{דבר||בקואופרציה הצרכנית|1949/11/02|00406}}}}{{הערה|{{דבר||בקואופרציה הצרכנית - המשביר לצרכן חיפה נפתח|1949/11/16|00422}}}}. בשנת 1950 נפתח סניף בבאר שבע ובמרץ 1950 נפתח סניף של המשביר לצרכן בנתניה{{הערה|{{דבר||המשביר לצרכן נתניה|1950/02/08|00416}}}} ובכך הגיע מספר סניפי המשביר לצרכן בישראל לחמישה{{הערה|{{דבר||נפתח המשביר לצרכן בנתניה|1950/03/31|04200}}}}. המשביר לצרכן היה אז בסימן התרחבות. היא פעלה להקים סניפים ב[[אשקלון]], [[עכו]] ו[[בית שאן]], נרכש מגרש ב[[כיכר דיזינגוף]] להקמת סניף בתל אביב{{הערה|{{דבר||המשביר המרכזי דורש חלקו בייבוא|1950/05/18|00430}}}} והחלה לתכנן שיווק של תוצרת חקלאית{{הערה|{{דבר||המשביר לצרכן הולך ומתרחב|1950/02/22|00604}}}}.▼
▲בשנת 1949 נפתח כל בו של המשביר לצרכן ב[[יפו]]{{הערה|{{מעריב||לעולים נותנים את החנויות ולמשביר את הסחורה|1949/06/19|00405}}}}, ששירת גם את תושבי תל אביב. בנובמבר 1949 נפתח סניף כל בו של המשביר לצרכן ב[[חיפה]] על פני קומה שלמה של בניין ההסתדרות ברחוב החלוץ
המשביר לצרכן היה אז בסימן התרחבות. היא פעלה להקים סניפים ב[[אשקלון]], [[עכו]] ו[[בית שאן]], נרכש מגרש ב[[כיכר דיזינגוף]] להקמת סניף בתל אביב{{הערה|{{דבר||המשביר המרכזי דורש חלקו בייבוא|1950/05/18|00430}}}}.
בתחילת 1951, הוקמו סניפים חדשים בחדרה ובאילת{{הערה|{{דבר||בקואופרציה הצרכנית|1951/01/23|00330}}}} וזמן מה לאחר מכן הוקם סניף באשקלון{{הערה|{{דבר||המפעלים הכלכליים|1952/01/16|00603}}}}. בסוף 1951 הוקם סניף ברחוב אלנבי בתל אביב{{הערה|{{דבר||המשביר לצרכן בתל אביב (תמונה)|1952/01/16|00501}}}}{{הערה|{{על המשמר||בהלת הקניות נמשכת|1952/02/19|00103}}}}. הקמת סניפי המשביר לצרכן הביאו למחאות של הסוחרים שטענו לפגיעה בפרנסתם{{הערה|{{חרות||סוחרי מגדל גד מוחים נגד פתיחת "המשביר לצרכן"|1950/12/25|00404}}}}. המכירה בסניפי המשביר לצרכן היתה לכלל הציבור בין אם הם חברים באגודות הצרכניות ובין אם לאו{{הערה|{{על המשמר||הקואופרצייה הצרכנית תובעת הגדלת הרווח והאשראי|1952/02/20|00112}}}}. בתחילת 1953 היו למשביר לצרכן עשרה סניפים, בעקבות התווספות הסניף בפתח תקווה{{הערה|{{דבר||תא צרכני חדש ביישוב חדש|1953/01/16|02301}}}}. הנהלת המשביר לא מיהרה לפתוח סניפים חדשים ודרשה מאוגודות צרכניות מקומיות להשתתף בעלויות פתיחת הסניף{{הערה|{{על המשמר||תביעה לשיפור שירותי הצרכניות|1952/11/21|00737}}}}. בשנת 1954 נפתחו שלושה סניפים נוספים בתל באביב{{הערה|{{דבר||המשביר לצרכן מוזיל מחיריו|1954/05/14|00804}}}}, סניף נוסף בירושלים וסניף נוסף בחיפה, כך שמספר החנויות הגיע לחמישה עשר{{הערה|{{דבר||הסיסמה - סחורה טובה במחיר זול|1954/09/24|02600}}}}, בהם עבדו כ-150 עובדים{{הערה|{{דבר|ר. מרינוב|המשביר לצרכן|1955/12/22|00400}}}}.
שורה 43 ⟵ 47:
עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היו לרשת למעלה מ-40 סניפים בכל רחבי ישראל.
▲המטרה הייתה ליצור חנויות כלבו נוחות ומודרניות עבור קהל השותפים באגודות הצרכניות שהיו מאוגדות כבעלות מניות במשביר המרכזי. אולם כבר מראשית הדרך הוסכם שהמשביר לצרכן ימכור לכל הציבור ולא רק לחברים המאוגדים באגודות הצרכניות, אף שאלה יזכו להטבות תמורת "בולים"{{הערה|{{דבר||שיחות ירושלים - המשביר לצרכן|1947/10/21|00201}}}}.
חנויות הרשת היו מבנים בעלי קומות אחדות בהם סיפקו ל[[צרכן]] הישראלי מגוון מוצרים רחב. תרבות קניות זו תאמה את הצרכנות המודרנית שהתפתחה והציעה לקונה מרכז אחד גדול של מוצרים במקום כיתות רגליים לאורך רחוב עם חנויות. בתי הכל-בו של המשביר לצרכן הקדימו את ה[[מרכז קניות|קניונים]], משכו אליהם את ההמונים, ובשיא פריחתה עד שנות ה-90, היו לרשת למעלה מ-40 חנויות כל בו וסניפים של חברות בנות. באותם ימים קיבלה המשביר את הזיכיון של מותגים כמו [[זארה (רשת אופנה)|זארה]], [[מרקס אנד ספנסר]], ורכשה את רשת [[שקם גאלרי]] בעלת 11 סניפים, העסיקה 2,000 עובדים ועוד 1,500 דיילי מכירות, ונמנתה עם חברות המסחר והשירותים הגדולות בארץ.▼
▲חנויות הרשת היו מבנים בעלי קומות אחדות בהם סיפקו ל[[צרכן]] הישראלי מגוון מוצרים רחב. תרבות קניות זו תאמה את הצרכנות המודרנית שהתפתחה והציעה לקונה מרכז אחד גדול של מוצרים במקום כיתות רגליים לאורך רחוב עם חנויות. בתי הכל-בו של המשביר לצרכן הקדימו את ה[[מרכז קניות|קניונים]], משכו אליהם את ההמונים, ובשיא פריחתה עד שנות ה-90, היו לרשת למעלה מ-40 חנויות כל בו וסניפים של חברות בנות.
===תחרות===
הקמת החנויות הרגיזה את הסוחרים הפרטיים שהרגישו שהמשביר לצרכן נכנס לתחומם ובנוסף העלתה דרישות לשותפות מצד האגודות הצרכניות המקומיות{{הערה|{{דבר||המשביר המרכזי - המרכז הסיטוני של הקואפרציה הצרכנית|1945/08/01|00204}}}}.
====סחורה===
חנויות הכל בו מכרו מגוון של מוצרים לבית. בעת פתיחת הסניף החיפה בשנת 1949 צויין שהכל בו מכר הלבשה, הנעלה, בדים, מכשירי ספורט, סדקית ותמרוקים, צעצועים, ספרים ומכשירי כתיבה{{הערה|שם=נוב49}}. בחנות החדשה בכיכר דיזנגוף שנפתח ב-1959 נכללה מחלקה מיוחדת לנערות{{הערה|{{מעריב||יפתחו חנות בת 5 קומות|1959/03/10|00402}}}}. באותה שנה הוכנסו גם מכשירי חשמל לחנויות הכל בו{{הערה|{{דבר||ענפים ומדורים חדשים ב"המשביר לצרכן"|1959/08/17|00602}}}}.
למרות שדיבורים על שיווק של תוצרת חקלאית על ידי המשביר לצרכן הופיעו כבר בשנת 1950{{הערה|{{דבר||המשביר לצרכן הולך ומתרחב|1950/02/22|00604}}}}, המשביר לצרכן לא נכנס לתחום המזון. בשנת 1957, עם כניסת [[שופרסל]] לישראל, הודיעה המשביר לצרכן שבבתי הכל בו החדשים שלה יהיו גם מחלקות מזון, אולם בשנת 1959 הנושא היה עדיין במחלוקת, שכן חלק מהנהלת המשביר לצרכן חששו מגיעה בתנועה הצרכנית{{הערה|{{דבר||מועצת "המשביר המרכזי" אישרה השותפות במפעל הזרחן, ב"אינגום" וב"סופרמרקט"|1959/01/07|00416}}}}.
בשנות התשעים קיבלה המשביר לצרכן זיכיונות של מותגים שונים, כמו [[זארה (רשת אופנה)|זארה]] ו[[מרקס אנד ספנסר]],
===התרחבות===
בשנות ה-90 רכשה את רשת [[שקם גאלרי]] בעלת 11 סניפים, העסיקה 2,000 עובדים ועוד 1,500 דיילי מכירות, ונמנתה עם חברות המסחר והשירותים הגדולות בארץ.
בתחילת [[שנות ה-2000]] החלה הידרדרות בתוצאות הכספיות של הרשת. תרבות הקניונים התעצמה בתקופה זו והרשת הגדולה כבר לא הייתה מוקד משיכה ייחודי. גם ניהול הרשת לא היה יעיל במיוחד וסדרת החלטות שיווקיות לא תאמו את הטעם הצרכני הישראלי. הבחירה בשיווק מוצרי [[מרקס אנד ספנסר]] ורכישת שקם גאלרי התגלו כפעולות לא מוצלחות. כל אלה, על רקע [[האינתיפאדה השנייה]] שהקטינה את הפדיון בכל ענפי ה[[מסחר]] והשירותים, גרמו לתפיחת חובותיה של הרשת עד ליום בו עמדו על כ-700 מיליון שקל. הרשת, שהייתה בבעלות משותפת של [[קואופ הריבוע הכחול]] (80%) וקואופ צפון (20%), נאלצה לפנות להליכי פירוק ומכירה תחת פיקוח [[בית המשפט]] המחוזי בתל אביב. ההליכים נמשכו כשנה וחצי, במהלכם פוטרו כ-600 עובדים, נסגרו סניפים, נבנתה תוכנית הבראה במסגרתה ויתרו הנושים על חלק ניכר מכספם, והרשת יצאה לדרך חדשה.
===המשביר לצרכן החדש===
ב-2003 נרכשה הרשת על ידי [[רמי שביט]] וקבוצת משקיעים ועברה לפעול תחת השם "'''המשביר לצרכן החדש'''" (מאז היא ידועה גם בשם: "המשביר החדש לצרכן").
בחודש אוקטובר 2007 רכשה קבוצת שביט מ"[[קמן אחזקות]]" 68% ממניות רשת [[ניו-פארם]]. באוקטובר 2008 נרכשו מחצית מההחזקות ברשתות האופנה "ג'אמפ" ו"אירית". חברת הבת רכשה את חברת "קשרי תעופה", הנסחרת אף היא בבורסה.
===מועדון 365===
ב-[[2005]] הקימה הרשת [[חברת בת]] בשם "מועדון 365", שגייסה ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] כ-71 מיליון שקל בהנפקת [[אגרות חוב|אג"ח]] ו[[אופציה|אופציות]]. הנכס העיקרי של חברת הבת הוא הזכות להשתמש ב[[מאגר מידע|מאגרי המידע]] של חברת האם, המתהדרת במועדון לקוחות הכולל כמיליון בעלי כרטיס מועדון בכ-588 אלף בתי אב{{הערה|שם=דוח2011}}. בעבר המועדון פעל בשיתוף פעולה עם [[לאומי קארד]], וכיום פועל בשיתוף פעולה עם חברת [[כרטיסי אשראי לישראל]]. כחברה, מועדון 365 מחזיק נתחים מהחברות "[[קשרי תעופה]]", [[ניו פארם]], [[סיבוס]], [[אופיס דיפו]] ועוד. כ-78% מהרוכשים ברשת המשביר לצרכן ב-2011 היו חברי המועדון{{הערה|שם=דוח2011}}.
'''קבוצת 365''', בניהולה של שירלי פאר, כוללת את "מימון 365", המנפיקה את [[כרטיס אשראי|כרטיס האשראי]] "מולטי 365", "פיננסים 365", "תקשורת 365" ו-"e365", השולטת ב"[[סיבוס ארוחות עיסקיות]]", ב"המכרז החדש של המדינה" ומפעילה את אתר האינטרנט של הקבוצה.
===המשביר 365===
במרץ 2012 שינתה החברה את שמה פעם נוספת לשם "המשביר 365 החזקות בע"מ"{{הערה|[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=725825 שינוי שם ני"ע/חברה להמשביר 365 החזקות בע"מ], באתר מאי"ה של [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]]}}.
| |||