הוצאת ביתן – הבדלי גרסאות

אשר ביתן הקים את הוצאת "ביתן" כהוצאה משפחתית בשנות החמישים. בשנת [[1973]] התאחדה ההוצאה עם הוצאת "זמורה" והוצאת "מודן" ליצירת "זמורה-ביתן-מודן" שהפכה לימים להוצאת הספרים הגדולה בישראל (כיום הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]]). במהלך הקריירה שלו, היה אחראי אשר ביתן לשינויים רבים בעולם ההוצאות לאור. כך, בין היתר, הביא לשינוי הספרות המוצאת לאור בישראל מספרות מונוליתית, המוצאת בידי כמה הוצאות לאור בעלות אידאולוגיה כבדה ורצון לכוון את הקהל וללמדו כמו "[[עם עובד]], "[[הקיבוץ המאוחד]]" ו"[[ספרית הפועלים]]", לספרות קלה יותר אך לא פחות איכותית ששואפת גם לבדר את הקורא ולא רק ללמדו.מגמה זו אומצה בהמשך הדרך גם על ידי הוצאות אחרות. במסגרת ההוצאה, הוציא ביתן לאור את ספרי דן בן אמוץ (שהיה חברו האישי) לצד הפילוסוף האקסצנטרי [[משה קרוי]] , את ספרי קורט וונגוט וגו'זף הלר לצד מותחנים רבי מכר רבים. כמו כן, הוציאה הוצאת "ביתן" ספרי עיון רבים. בשנת [[1996]] רכש אוהד זמורה את חלקו של אשר ביתן ב"זמורה-ביתן" ו"ביתן" המשיכה בדרכה העצמאית כמוציאה לאור של ספרי עיון ואיכות.