הירוגמיה – הבדלי גרסאות

החלק הראשון של המיתוס ה[[שומר|שומרי]] שב[[גליל ברטון]]{{אנ|Barton Cylinder}}, עוסק בתיאור המקדש של [[ניפור]], מפרט את הנישואין המקודשים בין [[אנו]] ל{{ה|אלה האם}} [[נינהורסאג]] {{אנ|Ninhursag}} שבמהלכם נוגעים שמים וארץ (בדומה למתואר אצל [[הסיודוס]]), מכאן נולדה מסורת של קיום יחסים בין מלכי ערי-המדינה השומריות לבין כוהנות [[איננה]] כסוג של נישואין מקודשים, פעילות זו התרחשה בעיקר במהלך פסטיבל [[אקיטו]]{{אנ|Akitu}}. הייתה גם הירוגמיה גברית, במקדש [[נדיטו]]{{אנ|Nadītu}} שב[[ארך]] הכוהנת הגדולה בחרה למיטתה ב[[נקודת השוויון|חג השוויון]] כהירוס-גמוס גבר צעיר שייצג את [[דומוזיד]]. ב[[חוקי חמורבי]] היו סעיפים שהגנו על זכויותיהן וושמן הטוב של נשים שעסקו בהירוגמיה{{הערה|<div class="mw-content-ltr">Nancy Qualls-Corbett, '''The Sacred Prostitute: Eternal Aspect of the Feminine''', Inner City Books, 1988</div>}}.