קרב מטמה – הבדלי גרסאות

ב-[[8 במרץ]] [[1889]] הגיע צבא אתיופיה לטווח ראיית גאלאבט, אולם ההתקפה החלה רק למחרת. אחייניו של הקיסר פיקדו על האגפים, [[ראס היילה מרים גוגסה]] פיקד על האגף השמאלי ו[[ראס מנגשה]] על הימני{{הערה|1=Erlich, ''Ras Alula'', p. 134}}. האתיופים הצליחו לחדור את הזאריבה, וכן, על ידי ריכוז התקפה נגד חלק מההגנה הצליחו לפרוץ דרך קווי המהדיסטים לתוך העיר. המגינים סבלו הפסדים כבדים ועמדו בפני התמוטטות מוחלטת, כאשר באופן בלתי צפוי התחולל מפנה בקרב לטובתם.

 

 

לדברי [[דוד ל. לואיס]], המהדיסטים לא היו מודעים למותו של הקיסר עד ש{{ציטוטון|צחנת גופת הקיסר הנרקבת במהירות התריעה מרגל והסודאנים שכמעט הפסידו יצאו ברעם גדול מתוך הזאריבה שלהם ופיזרו את האתיופים המדוכאים כמו זרזירים}}. כמה ימים לאחר מכן (ב- [[12 במרץ]]) המפקד המהדיסטי, [[זאקי טומאל]] השיג את ה[[ראס]]ים [[ראס אלולה|אלולה]] ומנגשה ואת כוחותיהם ליד [[נחל אטברה]], התפתח קרב על הגופה, ובמהלכו נפלו בין היתר הראס [[אראיה דמצו]] (דודו של הקיסר). המהדיסטים כרתו את ראשו של יוהנס ושלחוהו כפרס לבירת ה[[ח'ליפה]] [[אומדורמן]]{{הערה|1=Erlich, ''Ras Alula'', p. 135f}}.