בית הקברות היהודי בוורשה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1806]] פנו [[פרנס]]י [[הקהילה היהודית]] בוורשה לשלטונות בבקשה לייסד בית קברות עבור האוכלוסייה היהודית. לאחר קבלת האישור מהשלטונות, שניתן באותה שנה, החלה הכנתו של בית הקברות, שניהולו הופקד בידי אנשי [[חברא קדישא]], ולקראת סוף השנה האזרחית הוא נפתח לציבור. ה[[הלוויה|קבורה]] הרשמית הראשונה, של אדם בשם נחום מ[[סמיאטיץ']], נערכה ב[[כ"ה בכסלו]] [[ה'תקס"ז]] (המצבה, שנעשתה קרוב לוודאי בשנת [[1807]], לא שרדה עד ימינו). טקס הקבורה השני היה של אישה בשם אלקה יונגהוף לבית מולראט, בתו של יהודה ליב מ[[קאליש]].{{הערה|[http://cemetery.jewish.org.pl/id_12520/info/_Elka_Junghoff.html תמונת המצבה שעל קברה].}} במשך שנים רבות נחשב בית הקברות ל[[אליטה|אליטיסטי]], ונקברו בו בעיקר האמידים שבקרב הקהילה.

 

במהלך השואה נקברו בבית הקברות הרבה מנספי הגטו, חלק גדול מהם בלא מצבה וסימון קבר. כמו כן יהודים רבים מצאו בשטח בית הקברות הרחב מקומות מסתור בהם התגוררו לאורך זמן.