דיני עבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 11:
* העבודה איננה מצרך: עיקרון זה אומץ על ידי [[ארגון העבודה הבינלאומי]] ב-1944, ידוע גם בשם [[הצהרת פילדלפיה]]. כוח העבודה של העובד קשור לאישיות העובד ולא ניתן להפריד ביניהם. הגנה על העובד היא הגנה על [[כבוד האדם]]. העבודה היא תהליך יצירתי בו העובד מממש את עצמו. מקום עבודה שהעובד לא מממש את עצמו בו הוא מקום עבודה מנוכר.
* הריבון מתערב על מנת לאזן את האסימטריה, חוסר האיזון המהותי שקיים בין המעביד לעובדים. במשא ומתן בין העובד למעביד, מדברים על פער עצום בעמדות הכוח. הריבון מתערב כדי לאזן הפער. פער זה
* הצדקה בהתייחסות ל[[זכות הקניין]] כיחס חברתי – בעל ההון – בעל המפעל יש לו שליטה מלאה על המפעל. המשפטן זינגר מנמק את ההתייחסות ל[[זכות הקניין]] ביחס חברתי במשמעותה לא רק כשליטה אלא גם חובות כלפי אחרים.
שורה 59:
===יישוב סכסוכי עבודה===
[[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns3_disputes.pdf חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957], באתר [[הכנסת]]}} קובע מנגנונים ליישוב סכסוכים, ממנגנונים אלה ניתן להסיק את החובה של המעסיק לנהל משא ומתן. עיקר החוק
==חוזה העבודה האישי==
|