רפה – הבדלי גרסאות

סוג ראשון: כאשר אות מאותיות טס שקץ נוזלים, ראויה להידגש בדגש חזק - והיא לא נדגשת, בעיקר באותיות המנוקדות בשווא. למשל, על האות נ' בפסוק וַיְקַ'''נְ'''אוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר (בראשית לז, יא), נמסר רפה, לומר שלא כתוב ויקנאו כדין (באות נ' דגושה), בגלל בניין הפיעל (ויפעלו - כמו ויש'''ב'''רו, ויס'''פ'''רו, וכפי שהפעל קנא בא בדר"כ באות נ' דגושה). כדי שהקורא ידע למה מתייחסת הערת המסורה, סומן עיגול חלול מעל האות או המילה שעליה כתב המסרן הערה {{הערה|זה המצב התקני הנכון, אך לעיתיםלעתים לא הבינו מעתיקי כתב היד את משמעות הערת המסורה, ומהעתקה להעתקה חלו שיבושים. כך יש כתבי יד בהם לעיתים סומן העיגול מעל המילה הלא נכונה. לדוגמה, בפסוק ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, בנוגע להערת המסורה "סימן לא תקיפו" שלא היה ברור לאיזה מקף, או יותר נכון לאיזה היעדר מקף, מתייחסת הערת המסורה בפסוק זה.}}.