זהירות מונעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wess (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
מ עיקרון->עקרון
שורה 1:
'''זהירות מונעת''' היא הימנעות מפעולה שהאפשרות להשלכות שליליות שלה או ה[[סבירות]] להופעתן אינן ידועות - במטרה להימנע מאותן השלכות. עקרון הזהירות המונעת הוא עקרון מנחה ב[[חקיקה]], בעיקר בתחום [[הגנת הסביבה]] כמו בנושא [[השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי]].
 
==ניסוח העיקרוןהעקרון==
עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם קיים חשד שפעולה או מדיניות כלשהי גורמת לנזק או יוצרת סכנה לציבור או לסביבה, במקרה שאין ראיות מדעיות מספיקות על מנת להראות שהפעולה או המדיניות אכן מזיקה או מסכנת, אזי נטל ההוכחה חל על יוזם הפעולה ויש להימנע מפעולה כזו כל עוד טרם הוסר החשש המקורי.
 
מטרת העיקרוןהעקרון היא לאפשר לקובעי מדיניות לקבל החלטות בהן ייתכן נזק כתוצאה מאחת ההחלטות, בתנאי אי ודאות לגבי אפשרות קיום הנזק או היקפו בשל היעדר מידע מדעי. הוא מבוסס על מחויבות חברתית להגנה על הציבור מפני נזקים אפשריים, שהחשש מהם מוסר רק בעקבות הצטברות ממצאים מדעיים. בחלק ממערכות המשפט, כמו זו של [[האיחוד האירופי]], עקרון הזהירות המונעת הוא עקרון משפטי מחייב.
 
ב[[הצהרת ריו]] שהתקבלה ב-[[1992]] על ידי [[האומות המאוחדות]], אומץ עקרון הזהירות המונעת תחת ההגדרה: "כדי להגן על הסביבה, יישמו מדינות את גישת הזהירות המונעת יישום מרובה ככל שיוכלו. במקומות שיש בהם סכנה לנזק חמור או בלתי-הפיך, היעדר הסכמה מדעית מלאה לא תשמש עילה לדחות את הפעלתם של אמצעים יעילים-כלכלית המיועדים למנוע את הידרדרות הסביבה".
 
[[קבלת החלטות]] בנקיטת זהירות קדמה לניסוח העיקרוןהעקרון, והיא מבוטאת בכמה אמרות ידועות. העקרון הקדום [[פרימום נון נוקרה]] מבטא זהירות מונעת בתחום הרפואה.
 
==חסרונות==
במשך השנים הצטברה ביקורת על עקרון הזהירות המונעת. עיקר הביקורת נוגע לכך שבעוד שנזק שנמנע כתוצאה מנקיטת זהירות הוא ברור לכל במידה והוא מתגלה, התועלת שנמנעה במידה ומתברר כי החשש היה לשווא בולטת הרבה פחות. נקיטה בזהירות מונעת מאפשרת למקבלי החלטות להימנע או להגביל פעולות מועילות גם במקרה שהנזק כתוצאה מכך גדול יותר מהנזק שהחשש ממנו הוא שהניע את נקיטת הזהירות המונעת.
 
על [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA) נמתחה ביקורת על כך שבניסיונו להימנע מ[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] מסוכנות של תרופות חדשות, הוא מעכב או אינו מאשר תרופות ובכך מונע הצלת חיים או שיפור באיכות החיים של רבים. ב-[[2002]], סירבה ממשלת [[זמביה]] לקבל תרומת מזון [[הנדסה גנטית|מהונדס גנטית]] ובכך החריפה את ה[[רעב המוני|רעב]] של מיליוני אפריקאים, אף על פי שלא היו ראיות מדעיות לכל סכנה בריאותית במזון מהונדס גנטית. בהיבט זה מצוין כי עקרון הזהירות המונעת אינו עקבי עם עצמו, בכך שמאחר שקיימים נזקים לא ידועים כתוצאה מהשימוש בו, יש להימנע מנקיטת זהירות מונעת בשם העיקרוןהעקרון עצמו.
 
זהירות מונעת היא למעשה [[ניתוח סיכון-תועלת]] תוך הענקת משקל גדול מאוד לסיכון, משקל שניתן על פי תחושה סובייקטיבית במקום להתבסס על [[הסתברות]] ו[[סטטיסטיקה]]. יתרה מזאת, פעמים רבות הוא מונע מפחד לא רציונלי והשימוש בו הוא כלי להעברת נטל ההוכחה לצד ההפוך מזה שמתבקש על פי [[השיטה המדעית]]. [[ההימור של פסקל]] הוא שימוש בזהירות מונעת לגבי האמונה באל.
 
במקרים אחרים נשען העיקרוןהעקרון על ה[[כשל לוגי|כשל הלוגי]] [[אד איגנורנטיאם]], בו נטען שבגלל שדבר מה לא הוכח ככזב - הרי שהוא נכון. נעשה בו שימוש סלקטיבי בנושאים נבחרים, לעומת כל יתר הנושאים בהם החלטות מתקבלות מתוך ניתוח סיכון-תועלת אובייקטיבי. החיפוש אחר נזקים כתוצאה מטכנולוגיה חדשה יכול להיות אינסופי, ונקיטת זהירות מונעת עלולה ליצור קיבעון מחשבתי לפיו טרם הוכחו נזקים מתוך הנחה מראש שאלה קיימים. פעולות אלה בשם עקרון הזהירות המונעת, גם אם אין זו כוונת העיקרוןהעקרון המקורי, מביאות לקבלת החלטות שמניבות ביצועים ירודים.
 
==לקריאה נוספת==