פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
וולפילה -> אולפילס, קישורים פנימיים
במהלך [[המאה ה-4]] לספירה התפצלו לשני שבטים, אלו שיישבו את האזורים בצפון [[הים השחור]] נקראו אוסטרוגותים (גותים מזרחיים), ואלו שיישבו את אזור [[דאקיה]] שהיה חלק מ[[האימפריה הרומית]] (נמצא ב[[רומניה]] וב[[הונגריה]] של היום) נקראו ויזיגותים (גותים מערביים, מתקדמים).
 
באמצע המאה ה-4 הומרו הגותים ל[[נצרות]] על ידי הבישוף וולפילה (Wulfila)[[אולפילס]] שהמציא את ה[[אלפבית גותי|אלפבית הגותי]] שהתבסס על ה[[אלפבית יווני|אלפבית היווני]] על מנת לספק לגותים שפה כתובה כדי שיוכלו לקרוא את תרגומו ל[[תנ"ך]].
הגותים קיבלו על עצמם את [[המינות האריאנית|הנצרות האריאנית]].
 
ספר ה[[תנ"ך]] של וולפילהאולפילס הוא השריד היחיד שנותר כיום מה[[גותית|שפה הגותית]].
 
==הוויזיגותים==
{{ערך מורחב|ויזיגותים}}
בשנת [[376]] הותקפו הוויזיגותים, כמו שבטים אחרים, על ידי השבטים ה[[הונים]] שבאו מהמזרח. בהתקפות אלו נהרגו שני מלכים גותים.
כתוצאה מלחץ זה, חצו הוויזיגותים את [[נהר הדנובה]] שהיווה [[גבול טבעי]] עם האימפריה הרומית וחיפשו מקלט ב[[פרובינקיה רומית|פרובינציה הרומית]] של [[פאנוניה]]. הרומאים דרשו שתמורת המקלט שנתנו לוויזיגותים הם ישרתו בצבא הרומאי וישלמו מסים לרומא. דרישות אלו גרמו להתקוממות הוויזיגותים. הוויזיגותים היו עם מתורבת שעסק בעיקר בחקלאות ב[[דקיה|דַקְיָה]] (אזור ב[[רומניה]] של היום), אך בלחץ ההונים נמלטו לשטחי האימפריה הרומית שב[[בלקן]] (376), הביסו את צבאו של הקיסר [[ואלנס]] והמיתו אותו עצמו [[קרב אדריאנופול (378)|בקרב אדריאנופול]] (378). כתגובה פתח הקיסר הרומאי [[תאודוסיוס הראשון|תאודוסיוס]] בעימות עם הוויזיגותים, שהסתיים בשנת [[382]] עם חתימת הסכם שלום עימם. בעקבות ההסכם הוקצו להם שטחים להתיישבות עממית בבלקן, וכך הפכו לאומה ה[[ברברים (מונח)|ברברית]] העצמאית הראשונה בתחומי [[האימפריה הרומית]]. בתקופה זו המירו את דתם ל[[נצרות אריאנית|נצרות אריאנית קטוליסטית]], בהנהגת ה[[הגמון]] הראשון שלהם, [[אולפילס]].
 
בשנת [[394]] חברו הוויזיגותים לרומאים במלחמה כנגד ההונים, אך לאחר מותו של תאודוסיוס בשנת [[395]], הוכרז [[אלאריק הראשון|אלאריק]], [[מצביא]] ויזיגותי, כמנהיגם. אלאריק ניתק את הברית עם האימפריה הרומית ותבע תשלום של 4000 ליבראות זהב בתמורה לשירותיו עבור האימפריה. משלא נענה לתביעה זו, החליט אלאריק בשנת [[401]] לפלוש לאיטליה תוך שיתוף פעולה עם שבטי ה[[פרנקים]] וה[[ונדלים|וונדלים]] ולאחר עשור של מאבקים חוזרים ונשנים, בזז אלאריק בשנת [[410]] את העיר [[רומא]].
131

עריכות