Electric Light Orchestra – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הסבת מספר ל"1" ושם ל"2" בתבנית Mooma
clean up באמצעות AWB
שורה 1:
[[קובץ:ELO - Time Tour 81-82.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ELO בסיבוב הופעות בשנים 1981/82]]
'''Electric Light Orchestra''' ובקיצור '''ELO''' (שם הלהקה הוא משחק מילים: לכאורה משמעותו היא "תזמורות האור החשמלי", אך ניתן לפרשו גם כ"תזמורת קלה חשמלית" - התייחסות לסאונד של הלהקה, המשלב כלים חשמליים עם תזמורת קלה) הייתה [[להקה|להקת]] [[רוק (מוזיקה)|רוק]] [[בריטניה|בריטית]] מצליחה ב[[שנות השבעים]] ו[[שנות השמונים]].
 
הלהקה הוקמה על ידי [[ג'ף לין]] יחד עם [[רוי ווד]] ו[[בב בוון]] (מלהקת "The Move") ב-[[1971]] ב[[ברמינגהם]]. היא פעלה עד שנת 1986 בהרכב משתנה והוציאה 13 אלבומים.
 
הלהקה התאפיינה בשימוש רב ב[[כלי מיתר]] כ[[כינור]] ושני [[צ'לו|צ'לו]] למתן נופך "קלאסי" לשיריה. בשנת [[1979]] פנו חברי הלהקה לסגנון ה[[דיסקו]] באלבום "Discovery", בו נמצאו להיטים כגון "Don't Bring Me Down" (שהוא השיר הראשון אותו הקליטו ללא כלי מיתר כלשהם), "Last Train to London" ,"Shine a Little Love" ו-"Confusion".
 
הלהקה המשיכה במגמה זו ובשנת [[1981]] ראה אור האלבום "Time" אשר בו פנתה הלהקה לצלילים אלקטרוניים, בשילוב עם הגוון הישן של ELO - כלי מיתר קלאסיים. אלבום זה מזכיר בצליליו [[פסקול]] לסרט [[מדע בדיוני]], ואף התכנים שלו מדברים על האנושות במונחים עתידיים על גבול המדע הבדיוני כמו למשל בשירים "Ticket to the Moon" ,"Yours Truly, 2095", "21th Century Man" ועוד. למרות השינוי המוזיקלי של הלהקה זכה האלבום להצלחה עולמי והעיד על כך סיבוב ההופעות "Time" שבא מיד לאחר צאת האלבום.
שורה 17:
בשנת 2000 פרשו ביוון וטנדי מההרכב. ביוון, שחלק בעלות על הזכויות לשם "ELO" יחד עם מייסד הלהקה ג'ף לין, מכר את חלקו ללין. עקב כך פסקה למעשה להתקיים להקת ההמשך ELO PART 2.
 
חברי הלהקה הנותרים התאגדו שוב בראשותם של קלי גרוקט, מיק קמינסקי, לואיס קלארק, אריק טרויר, ואחרים תחת השם "אורקסטרה" והמשיכו להופיע ברחבי העולם בהצלחה לא מבוטלת, תוך שהם משמשים למעשה להקת המשך המנגת גרסאות כיסוי ללהקה המקורית ELO.
 
בתשעה עשר בפברואר [[2009]] נפטר חבר הלהקה [[קלי גרוקט]] מהתקף לב, והוא בן 63.