ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שקולניק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7:
ממשלות האחדות הלאומית בישראל:
* יש הרואים ב[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]] כממשלת אחדות לאומית (אף על פי שהכינוי טרם נטבע). בממשלה זו היו מיוצגות כמעט כל סיעות [[מועצת המדינה הזמנית]], למעט סיעות [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|המפלגה הרויזיוניסטית]] ו[[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|המפלגה הקומוניסטית]].
* [[ממשלת ישראל השלוש עשרה]] ב[[הכנסת השישית|כנסת השישית]], בראשות [[לוי אשכול]]. בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]] חש לוי אשכול, [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], העומד בראש [[מפלגת פועלי ארץ ישראל|מפא"י]] כי אינו זוכה לתמיכה ציבורית במצב הקשה בו נתונה המדינה. לחץ ציבורי למינוי [[משה דיין]] ל[[שר הביטחון]], הבהיר לאשכול כי אם לא יקים ממשלה הכוללת את דיין בתפקיד זה, יכולים מתנגדיו להקים ממשלה אלטרנטיבית. ב-[[1 ביוני]] 1967 הקים אשכול "ממשלת ליכוד לאומי" תוך צירוף סיעות [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]] ו[[גוש חרות ליברלים|גח"ל]] (גוש חירות ליברלים, מהגלגולים הקודמים של תנועת הליכוד). לממשלה מצטרפים [[משה דיין]] בתפקיד שר הביטחון, [[מנחם בגין]] ו[[יוסף ספיר]], [[שר בלי תיק|שרים בלי תיק]]. על אף שמטרת המהלך הייתה מינויו של דיין, החשיבות ההיסטורית היא במתן לגיטימציה למנחם בגין ולתנועתו, שהיו עד אז מחוץ לקונצנזוס הלאומי. מינויו של דיין התקבל בהקלה על ידי הציבור החרד, וכעבור ימים ספורים פרצה מלחמת ששת הימים. בינואר [[1968]] הצטרפה רפ"י למפא"י ולמפלגת [[אחדות העבודה]] לייסוד [[מפלגת העבודה]].
* לאחר פטירת אשכול הקימה [[גולדה מאיר]] [[ממשלת ישראל הארבע עשרה|ממשלת המשך]] בהרכב דומה. בינואר [[1968]] הצטרפה רפ"י למפא"י ולמפלגת [[אחדות העבודה]] לייסוד [[מפלגת העבודה]]. לקראת הבחירות לכנסת השביעית חברו מפלגת העבודה ו[[מפ"ם]] להקמת [[המערך השני]].
* [[ממשלת ישראל החמש עשרה]] ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]], בראשות [[גולדה מאיר]], [[1969]]. לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] ב-1969 זכה המערך של מפלגת העבודה ומפ"ם ב56 מנדטים. מאיר, שהייתה שמרנית מטבעה, ביקשה להתבסס לאחר הבחירות על ההרכב הקואליציוני שקדם להן, והקימה ממשלה אליה הצטרף מנחם בגין בראש מפלגתו גח"ל. הימים היו ימי [[מלחמת ההתשה]], שבה דגל בגין בקו אקטיבי, אל מול התפיסות הזהירות יותר של שר הביטחון [[משה דיין]] וה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] [[חיים בר לב]]. הממשלה ניהלה באותם ימים שיחות בלתי ישירות עם [[מצרים]] בתיווך הדיפלומט ה[[שוודיה|שוודי]] [[גונאר יארינג]]. משהגיעו הצדדים להסכמה, והושג מסמך שהביא לסיום מלחמת ההתשה, פרשו שרי גח"ל מן הממשלה, ב-[[4 באוגוסט]] [[1970]].
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Shamir and Peres.jpg|ממוזער|ראש הממשלה שמעון פרס וסגנו יצחק שמיר ליד שולחן הממשלה בכנסת, נובמבר 1985. באוקטובר 1986 התחלפו ביניהם האישים בתפקידיהם.]]