פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
קישורים פנימיים
* [[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]: כנגד הקריאות שעתידים לקרוא ב[[בית הכנסת]]: קריאת ה[[בעל קורא]], קריאת ה[[עולה לתורה]] והתרגום (שנקרא כיום רק בקהילות מסוימות אך בעבר נקרא בכל קהילות ישראל). יש המפרשים את דבריו כי מדובר דווקא בתקנה עבור מי שלא שמע את ה[[קריאה בתורה]] בציבור.
* [[חזון איש]]: כדי שילמד ויבין האדם את תוכנה של פרשת השבוע הקרובה.{{מקור}}
* [[מטה משה (ספר)|מטה משה]]: זכר לנתינות התורה השונות – ב[[מעמד הר סיני|סיני]] וב[[אוהל מועד]] בעברית וב[[ערבות מואב]] בתרגום.{{הערה|מטה משה, סימן תסד}}
* [[מהר"ל]]: כנגד שלושת הרבדים בתורה – נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם.{{הערה|[[תפארת ישראל (מהר"ל)|תפארת ישראל]] פרק יג'.}}
* על פי ה[[קבלה]] הקריאות בלשון הקודש הן כנגד [[עם ישראל]] והקריאה ב[[ארמית]] היא כנגד 70שבעים אומות העולם.{{מקור}}
 
==דיני הקריאה==
 
===דרך הקריאה===
בגמרא ובפוסקים{{הערה|ברמבב[[משנה תורה|רמב]], בטורב[[ארבעה טורים|טור]] וב[[שולחן ובשוערוך|שו]]}} אין הגבלה על הדרך בה תעשה תקנה זו. עם זאת, ישנן דעות הלכתיות שונות בסוגיה זו ואףוכן מנהגים בקרב חלק מהעדות:
* קריאת פרשה ([[פרשה פתוחה|פתוחה]] או [[פרשה סתומה|סתומה]]) פעמיים ואז תרגומה, כמנהג [[הגר"א]]{{הערה|1=ספר '''מעשה רב''' סימן נט.}}.
* [[שולחן ערוך הרב]] מביא את מנהג הגר"א ומביא עוד את המנהג של קריאת כל פסוק בנפרד פעמיים ולאחריו תרגום הפסוק ומכריע לטובת השיטה השנייה על פי מקורות ה[[קבלה]], וכן הוא מנהג ה[[יהדות תימן|תימנים]].
 
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] אפשרה גם לפשוטי העם להבין את הפסוקים. בתקופות מאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם ועל כן קריאת תרגום אונקלוס לא סייעה להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום היא לסייע להבנת המקרא{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] ו[[שולחן ושוערוך|שו]] [[אורח חיים]] סימן רפה}}. לפי מנהג זה, פסוק שאין בו פירוש רש"י נקרא שלוש פעמים. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית, והשולחן ערוך כתב כי "ירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.
 
ישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|1שם=מסכת ברכות דף ח עמוד ב בתחילת העמודתוספות}} וה[[רא"ש]]{{הערה|1=ברכות פרק א סימן ח}} 'תרגום' הוא דווקא תרגום אונקלוס, אך הביאו דעה לפיה שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. [[הט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
 
===עטרות ודיבון===
במקור הדין בגמרא נאמר: "לעולם ישלים אדם פרשויותיו... '''ואפילו עטרות ודיבון'''". עטרות ודיבון הן המילים הפותחות של פסוק בפרשת מטות, שכולו שמות מקומות{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|ג}}}}. ישנם פרשנויות שונות לגבי הבנת ההדגשה המצוינת במילים 'עטרות ודיבון'. [[רש"י]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}} דיבור המתחיל "ואפי' עטרות ודיבון".}} מפרש כי במקומות שאין בהם תרגום, כגון בשמות מקומות ואנשים, יש לחזור פעם שלישית, ועל כן במקרים אלו יש לקרוא את המקרא פעם שלישית{{הערה|1=כשיטת רש"י נראה גם בדברי [[הרמב"ם]] שכותב "ופסוק שאין בו תרגום קוראהו שלש פעמים" (הלכות תפילה פרק יג הלכה כה).}}. פירוש אחר מבאר שכוונת ההדגשה היא שיש לקרוא את התרגום גם במקומות שאין הבדל משמעותי בין המקרא לתרגום, כגון בשמות אנשים ומקומות{{מקור}}. וה[[תוספות]]{{הערה|שם=תוספות|{{בבלי|ברכות|ח|ב}} דיבור המתחיל "ואפילו".}} פירשו שהכוונה היא שבפסוקים שאין בהם [[תרגום אונקלוס]], יקרא [[תרגום ירושלמי]].
 
===קריאת יו"ט והפטרות===