השולמית – הבדלי גרסאות

'''הַשּׁוּלַמִּית''' היא [[דמות מקראית]], שמה או כינויה של הנערה ב[[שיר השירים]]. שמה מופיע פעמיים ב{{תנ"ך|שיר השירים|ז|א|ללא=ספר}} ולפני השם מופיעה [[ה"א הידיעה]] : הַשּׁוּלַמִּית, בַּשּׁוּלַמִּית.

ב[[תרגום השבעים]] מופיע שמה של השולמית : השונמית. נראה כי זו מסורת המזהה את הדמות ב[[אבישג השונמית]] וזאת מתיאורה ב{{תנ"ך|מלכים א|ד|ד|}} : '''וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד'''. פרשנות זו מתיישבת עם זיהוי העיר [[שונם]]. כיום נשתמר השם "[[סולם (יישוב)|סולם]]", כשם הכפר הערבי המזוהה עם העיר המקראית. ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס מקיסריה]] מציין אב ה[[כנסייה]], כי שמה של העיר שונם הוא גם שולם. [[ראב"ע]] בפירושו לשיר השירים, טוען כי מוצאה הוא מהעיר שָׁלֵם ({{תנ"ך|בראשית|יד|יח}}): ''שהיא מן שלם היא ירושלים.''

השולמית היא דמות ראשית במגילה. היא הדוברת ברוב המגילה. השולמית מדברת אל אחיה, אל בנות ירושלים ואל הנער ואילו הנער האוהב מדבר רק אליה. כמו כן רוב השירים במגילה מתארים את גופה של הנערה. דו-שיח בין בני זוג אוהבים ותיאורי גוף מופיעים גם בספרות השירית הקדומה.{{הערה|ראו :מחזור שירי דומוזי:תמוז, איננה-אישתר [[ש. שפרה]], [[יעקב קליין]], '''בימים הרחוקים ההם-אנתולוגיה משירת המזרח הקדום''', תל אביב, עם עובד, 1996, עמ' 402-333.}}

בשירה העברית הפכה השולמית להיות נושא רב השראה. משוררים ויוצרים כדוגמת [[מתי כספי]] אשר הלחין את שירה של [[נעמי שמר]] 'שובי שובי השולמית' אודות הנערה האוהבת. השיר הופיע באלבומו של כספי, 'אחד לאחד' משנת [[1988]]. [[נתן אלתרמן]] כתב את השיר 'שולמית', שזכה לביצוע לראשונה מפי [[שושנה דמארי]], בהצגה בתיאטרון [[לי-לה-לו]], "כך כתוב בלכסיקון". שיר נוסף בשם שולמית אותו ביצעה דאמרי הוא ללחן של [[אברהם גולדפדן]] למילים של [[יחיאל מר]]. ביצוע ידוע נוסף לשיר הוא של [[אריק לביא]]. השיר זכה גם ל[[לחן]] מאוחר של [[שם-טוב לוי]], באלבום "[[תוצרת הארץ (אלבום) |תוצרת הארץ]]" של [[אריק איינשטיין]] משנת [[1984]]. ב[[פסטיבל הזמר המזרחי]] בשנת [[1981]] ביצע הזמר [[אורי שבח]] את השיר 'שובי שובי השולמית' למילות {{תנ"ך|שיר השירים|ז|א}}. [[מאיר אריאל]] הלחין את שירו '[[שיר גנוב]]', המופיע באלבום [[ירוקות]]. מילות השיר מהוות ציטוט של {{תנ"ך|שיר השירים|ז|א|י}}, פרט להוספת משפט אחד, אשר מופיע בשיר כ[[פזמון החוזר]]. למילים על פי המקורות הלחין [[מאיר נחום]] את השיר "שחורה אני ונאווה", שזכה לביצוע של [[שימי תבורי]].

* [[מרדכי עמר]], ''''שובי שובי השולמית' : אפר שערה בשירתו של [[פאול צלאן]] ובעבודות של אנסלם קיפר ושל אדם ברג''', אמנות ישראלית בת-זמננו. (תשס"ו) ע"מ 391-380.