כלכלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 109.64.63.206 (שיחה) לעריכה האחרונה של ציון הלוי |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תחום הכלכלה|אחר=מפלגה|ראו=[[כלכלה (מפלגה)]]}}
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בכלכלה, ראו [[פורטל:כלכלה|פורטל הכלכלה]].'''}}
'''כלכלה''' היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים ל[[אדם]] לצורך קיומו ורווחתו. כלכלה היא גם תחום [[מחקר]] ב[[מדעי החברה]], העוסק ביחסים האנושיים והחברתיים שקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו וחלוקתו של [[קניין]] המשמש לצורכי אדם.
המחקר בתחום הכלכלה עוסק באופן בו משאבים נגישים (על סמך ההנחה הבסיסית כי אלה מצויים במחסור), כגון [[חומר גלם|חומרי גלם]] - משמשים, מעובדים, מיוצרים, מוקצים, מופצים ונצרכים - כ[[מוצר]]ים. כמו כן עוסקת הכלכלה במגוון הקשרים ויחסי ה[[סחר חליפין|חליפין]] בין בני אדם במהלך [[ייצור]] מוצרים, [[שיווק]]ם וצריכתם. בין השאר, נוגעים תחומי חקר זה בהליכים של ייצור, [[הפצה]], [[מסחר]] ו[[צריכה]] של מוצרים ושירותים.
המונח "אקונומיה" או "אקונומיקה", שפירושו "כלכלה" בשפות רבות הוא [[תחדיש|מונח שטבע]] ה[[פילוסוף]] היווני [[אריסטו]], לתיאור [[מדע]] העוסק בחקר חוקי משקי הבית. המילה אקונומיה מורכבת מהמילה היוונית οίκω (אִיקוֹ, בית או משק–בית) עם המילה νέμω (נֶמוֹ או נומוס, חוק). מונחים כמו "'''כלכלה מדינית'''", "'''כלכלה פוליטית'''", "'''כלכלה חברתית'''" או "'''כלכלה לאומית'''" שימשו את בני האדם החל מ[[המאה ה-17]], אך ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הפך השימוש במונח "כלכלה" (economics) לבדה כנפוץ ושגור ביותר, בהשראת ה[[ספר]] "עקרונות הכלכלה" של [[אלפרד מרשל]] משנת [[1890]].
[[קובץ:TheTenstrongestEconomiesInTheWorldBetween1998-2008.png|שמאל|ממוזער|505px|בראש עשר הכלכלות החזקות ביותר בעולם בתחילת [[המאה ה-21]], ניצבות: [[ארצות הברית]], [[סין]], [[יפן]] ו[[הודו]].]]
==הגדרות שונות לכלכלה==
קיימות מספר הגדרות חליפיות לכלכלה. את הפשוטה מביניהן סיפק [[אדם סמית']], מי שנחשב לאבי הכלכלה המודרנית, לפיו כלכלה היא "המדע החוקר את '''העושר'''". ביתר פירוט, הכלכלה על פי סמית' היא "חקר הייצור, ההפצה והחליפין" של עושר. [[ג'ון סטיוארט מיל]] נתן הגדרה דומה: "המדע המעשי של ייצור והפצת עושר", כאשר את העושר לעניין זה תיאר כ"מלאי הדברים השימושיים".
אלפרד מרשל הסיט את ההגדרה של המדע מעושר ל'''[[רווחה]]''', כדי לתת ביטוי לפעילות כלכלית שאינה בהכרח קשורה ל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[מתכות יקרות]]. לפיכך כלכלה עוסקת במכלול ההיבטים החומריים של החיים והפעילות החברתית המשפיעים על רווחתו ותועלתו של האדם.
[[ליונל רובינס]] ניסח הגדרה מודרנית של תורת הכלכלה: '''כלכלה היא חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש בהם שימושים חלופיים'''. כלומר, הכלכלה עוסקת בחקר ה'''מחסור''' או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות. משמעות המונח "מחסור" אינה בצורת או מחסור ביבול וכדומה, אלא שלעולם לא יוכל העולם כפי שהוא בתצורתו הנוכחית לספק באופן מושלם רצון כל אחד שהרי יש גבול וסך מסוים לכל הדברים בעולם, בין אם זה סוגי מתכות, מזון או משאבים אחרים. אם כן כל הדברים והמשאבים המצויים בעולם יש בהם "מחסור" ביחס להשלמת רצון כל האנשים ורווחתם המלאה, ועל בני האדם אפוא להפנות את אותם "משאבים שבצימצום" אל המקומות והצורות שם הם הכי נצרכים והכי מבוקשים. למשל, אדם יכול ליצור מחלב יוגורט או גלידה, או לחלופין לשווקו כמשקה כפי שהוא. בכך עוסקת תורת הכלכלה - להפנות את אותם משאבים אל המקומות בהם הם הכי מבוקשים על ידי האנשים, וכל זה למען רווחתה של החברה האנושית, וכדי שאנשים יחיו ברמת חיים גבוהה יותר. הטענה לפיה לעולם יהיה מחסור כוללת בתוכה רעיונות קודמים על טיבה של ההתנהגות האנושית.
==מושגי יסוד בכלכלה==
===מוצרים ושירותים===
כל שיטה כלכלית מתמקדת בראש ובראשונה ב'''מוצרים''' (או תוצרים): חומרים שעובדו באופן כלשהו ביד אדם. המכנה המשותף לכל המוצרים הכלכליים הוא, שכולם נוצרו בעקבות מאמץ אנושי מכוון ליצירתם, ויש להם ערך כלשהו עבור היוצר או עבור בני אדם אחרים הצורכים את המוצר. המאמץ האנושי המכוון מודרך על ידי השאיפה להקנות ערך למוצר. כאשר קיים מאמץ כזה ולמוצר יש ערך בעיני יוצרו או בעיני אחרים, ניתן לומר שהוא עבר "כִּילְכּוּל" או "אקונומיזציה"—הוא הפך מעצם למוצר כלכלי. [[פרי]] שנקטף הוא מוצר כלכלי וכמוהו גם [[מטוס]], אף שכמותו ומורכבותו של המאמץ הדרוש כדי לייצר אותם משתנה.
בדומה לכך, '''שירות''' הוא מוצר שאינו חומרי, אלא פעולה שמבצע אדם המסיבה תועלת, כלומר מייצרת ערך עבורו או עבור אחרים. ייעוץ [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] הוא דוגמה לשירות משום שעל אף שאינו מוצר חומרי, יש בו ערך עבור המטופל ונדרש מאמץ אנושי מכוון כדי לספק אותו.
על פי הגדרה זו סך כל המוצרים והשירותים הנצרכים על ידי בני אדם נחשבים כ"רווחה" אנושית.
===ייצור באמצעות הון, עבודה ומשאבים נגישים===
הגורמים הראשוניים המעצבים את כלכלתה של חברה מסוימת הם תנאי הסביבה: ה[[אקלים]], הסביבה הטבעית, תנאי השטח, והמשאבים הטבעיים הנגישים. אוצרות הטבע משמשים לייצור מוצרים שונים.
גורם נוסף בייצור הוא ה'''[[הון]]''' - סך כל הנכסים, גם הם כשלעצמם מוצרים, המשמשים לייצור מוצרים אחרים.
הגורם השלישי הוא ה'''[[עבודה (כלכלה)|עבודה]]''', כלומר הזמן והמאמץ שמשקיע אדם בתהליך הייצור.
לדוגמה: כדי לייצר תכשיט מוגמר, דרושים כ[[חומר גלם]] [[יהלום|יהלומים]] גולמיים (אוצר טבע), דרושה מכונה לחיתוך, עיבוד וליטוש שלהם (הון) ודרוש עובד שישתמש במכונה כדי לעבד את היהלום (עבודה).
===עקומת התמורה, עלות אלטרנטיבית===
[[קובץ:NewPpf small-he.png|שמאל|ממוזער|250px|עקומת התמורה]]
בידי אדם כמו גם בידי החברה בכללותה יש כמות מוגבלת של הון, עבודה וחומרי גלם. הם יכולים להשתמש בהם כדי לייצר מוצרים שונים. [[עקומת התמורה]] מייצגת את אפשרויות הייצור השונות, בעולם פשוט שבו יש שני מוצרים בלבד. השיפוע של העקומה בכל נקודה מבטא את '''עלותה האלטרנטיבית''' של יחידה מהמוצר האחד במונחי המוצר האחר. עלות זו היא ה'''[[עלות אלטרנטיבית]]''' של המוצר: על מה נצטרך לוותר כדי שתהיה לנו יחידה נוספת.
===מסחר===
מאחר שישנם אנשים הזקוקים למוצרים שאינם מייצרים בעצמם, מתקיים '''[[מסחר]]''', כלומר קשרים בין אנשים למטרת חליפין. קשרי המסחר יכולים להתקיים בחליפין ישירים או [[סחר חליפין]], בהם אנשים מעבירים זה לזה מוצר תמורת מוצר אחר. לעתים קרובות, מבוצע הסחר תוך שימוש ב'''[[מטבע]]'''—מוצר ביניים בעל ערך מוסכם. מחיר הנקוב בכסף מייצג את מחיר המוצר במונחי מצרף של כל המוצרים האחרים.
בכלכלות מורכבות יותר, ישנם אנשים שהתמחותם בתיווך בין יצרנים לבין צרכנים באמצעות השוק. אנשים אלו מכונים "סוחרים".
מקובל להבחין בין '''סחר פנים''', מסחר בין פרטים המשתייכים לאותו [[משק]] או לאותה [[מדינה]], ל'''[[סחר חוץ]]''' המתבצע בין המשק לבין משקים אחרים. תוצאה חשובה, פרי ניתוחו הכלכלי של [[דייוויד ריקארדו]] היא שסחר חוץ מיטיב עם כל המשתתפים בו, בכך שהוא מאפשר להם להרחיב את עקומת התמורה שלהם ולהשיג רווחה גבוהה יותר משהיו יכולים בכוחות עצמם.
===משק===
מושג מרכזי נוסף בכלכלה הוא ה'''משק''': מערכת כלכלית שבה פרטים רבים, הקשורה או מיוחסת לאותם פרטים כקבוצה ונמצאת בבעלותם. ישנם סוגים רבים של משקים, שונים בגודלם ובאופיים, המאופיינים בהתייחסות שונה לתחרות, מידת התחרותיות בהם, חלוקת התפקידים, עושרו או עוניו של המשק, מידת פתיחותו של המשק למשקים אחרים, וכן הלאה.
המשקים הכלכליים הפשוטים ביותר הם משקים שכל חבריהם עוסקים בייצור מוצרים אותם יצרכו בעצמם באופן בלבדי. סיפורו של [[דניאל דיפו]] [[רובינזון קרוזו]] משמש בשיח הכלכלני כמשל למשק פשוט כזה. משקים פשוטים הם '''[[אוטרקיה|אוטרקיים]]''', כלומר, הם חיים על אמצעיהם הם וסגורים בפני שווקים אחרים. במשקים פשוטים, לרוב כל יצרן הוא גם צרכן; כל היצרנים-צרכנים עוסקים גם בניהול וגם בחישובים הנוגעים לעלות הכרוכה (מבחינת מאמץ) בייצור מוצר.
במשקים מורכבים יותר נוצרת '''[[חלוקת העבודה|חלוקת עבודה]]''': חלק מן האנשים מתמחים בעשיית דברים מסוימים, ואילו חלק אחר של האנשים מתמחה בעשיית דברים אחרים. פעולתם של האנשים השונים, לבד או במשולב, מביאה לייצור מוצרים. לדוגמה, כדי ליצור בגד צמר שישמש כסות בחורף, יכולה העבודה להתפצל בין רועה הדואג לכבשים ולתזונתן, גוזז צמר הגוזז את צמרן של הכבשים, אנשים הכובשים את הצמר לסיבים וכאלו האורגים מן הצמר את הבגד. קיום חלוקת עבודה הוא המבחין העיקרי בין משקים פשוטים למשקים מורכבים.
משקים בהם ישנה חלוקת עבודה אינם אוטרקיים לחלוטין, בדרך כלל. חלוקת העבודה דורשת התמחות, ולכן יש רווח ניכר ביצירת קשר עם אנשים המתמחים בעבודות מסוימות, כדי לבצע החלפה של מוצרים מסוג אחד במוצרים מסוג אחר.
===היצע וביקוש ומנגנון השוק===
[[קובץ:Supply-demand-equilibrium-he.svg|שמאל|ממוזער|180px|שווי משקל במשק]]
{{הפניה לערך מורחב|היצע וביקוש}}
ה'''[[שוק (כלכלה)|שוק]]''' הוא המקום בו נפגשים הקונים והמוכרים של סחורות כדי לסחור בהן, בין אם מדובר במקום במובן המילולי או לא. מחירן של הסחורות נקבע בשוק בהתאם ל[[היצע וביקוש]]: בכל רמת מחיר מעוניינים היצרנים למכור כמות מסוימת הנגזרת ממבנה העלויות של תהליך היצור, דהיינו מחירם של גורמי היצור וחומרי הגלם (זוהי "פונקציית ההיצע"), ואילו הצרכנים מעוניינים בכמות אחרת הנגזרת מה"תועלת" שהם מפיקים מהמוצר וממוצרים אחרים ("פונקציית הביקוש"). באופן גס ניתן לומר כי פונקציית ההיצע תהיה בדרך כלל פונקציה עולה - כלומר, היצרנים ייצרו ויציעו כמות גדולה יותר מן המוצר ככל שהמחיר גבוה יותר. פונקציית הביקוש, לעומת זאת, היא בדרך כלל פונקציה יורדת - כלומר, הצרכנים ידרשו כמות קטנה יותר מן המוצר ככל שעולה מחירו.
[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] גורסת שהשוק יגיע ל[[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] ומחיר הסחורה בשוק יהיה המחיר בו הכמות המבוקשת תהיה זהה לזו המיוצרת. ההגיון העומד מאחורי שיווי משקל זה, הוא שברמת מחיר גבוהה ממנו ישרור מצב של "עודף היצע" - הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת, דבר שיגרור הורדת מחיר מצד היצרנים שנותרו עם עודפי סחורה. באופן דומה, במחיר הנמוך ממחיר שיווי משקל ישרור מצב של "עודף ביקוש" - הכמות המבוקשת עולה על זו המוצעת, מצב שיוביל צרכנים לעוט על הסחורה המועטה המוצעת ולהציע עליה מחיר גבוה יותר. תהליכים אלה ייפסקו רק לכשיגיע השוק למצב של שיווי משקל, והשוק יתייצב ברמת מחיר מסוימת בה הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת.
במערכת כלכלית מציאותית קיימים שווקים רבים המקיימים ביניהם יחסי גומלין. הצרכן ב[[שוק העבודה]] הוא המפעל המבקש עובדים ומתפקד כיצרן בשוק המוצר. הצרכן בשוק המוצר האחד הוא גם צרכן בשוקי מוצר אחרים וגם "יצרן" המציע את זמנו בשוק העבודה.
ישנם חילוקי דעות בין כלכלנים אם הליכי הדגם של היצע וביקוש אכן חותרים להגעה לנקודת "שיווי משקל" שבה הביקוש וההיצע מאוזנים, או שהשוק נמצא בתהליך של הפרה מתמדת של שיווי משקל או אפילו של אי שיווי משקל כחלק ממבנה השוק.
===מיקרו-כלכלה ומקרו-כלכלה===
המחקר הכלכלי מתחלק באופן גס לשניים:
* '''[[מיקרו-כלכלה]]''' עוסקת בבעיות של יצרנים בודדים, שווקים בודדים וצרכנים בודדים.
* '''[[מקרו-כלכלה]]''' עוסקת באופן מצרפי במשק כולו. לדוגמה: במקום לבחון את ההיצע והביקוש בשוק מסוים היא מתמקדת בסך התוצר של המשק כולו. במקום לבחון את מחירו של מוצר מסוים היא תבחן את רמת המחירים הכללית במשק.
החלוקה הדואלית הזו אינה חד משמעית: מחקר כלכלי בתחומים רבים אינו נופל כולו תחת הענף המיקרוכלכלי או המקרוכלכלי. יתרה מזאת, כל תאוריה מקרוכלכלית טובה זקוקה ליסודות מיקרוכלכליים איתנים, שכן תוצרתם של השווקים המצטרפים לכדי התוצר המצרפי המקרוכלכלי היא מטבעה מיקרוכלכלית.
===צריכה, חיסכון והשקעה===
לפרטים השונים בחברה יש הכנסה ממספר מקורות: שכר עבודה, '''רנטה''', שהיא התשלום שהם מקבלים עבור שימוש בהון שבבעלותם ועוד. החלק מהכנסתם אשר בו הם משתמשים במשך תקופה מסוימת כדי לקנות מוצרים ושירותים נקרא ה[[צריכה]] שלהם בתקופה זו. יתרת הכנסתם שלא הוציאו בתקופה היא ה'''חיסכון'''.
'''השקעה''' היא מושג נפרד, הנוגע לחברות היצרניות. חברה משקיעה כאשר היא קונה הון אשר בעזרתו תייצר בעתיד מוצרים. השימוש היומיומי המוכר לנו במילה השקעה כדי לתאר את פעולתו של פרט שקנה [[נייר ערך]] או הפקיד כסף בבנק הוא טעות נפוצה. במובן הכלכלי, חברות הן המשקיעות. עם זאת, ידוע מחקר המקרו-כלכלה שסך כל החיסכון במשק בתקופה מסוימת שווה לסך כל ההשקעות במשק (בניכוי השקעות זרות נטו).
===מודל כלכלי===
כדי לייצג את המשתנים הרבים המרכיבים את העולם הכלכלי או היבט מסוים שלו, בונה החוקר '''[[מערכת מודל|מודל]] כלכלי''' המתאר הפשטה או קירוב של המציאות בצורה של כללים או משוואות השולטות על התנהגותם של שחקנים בשוק. ככל [[תאוריה]] [[מדע]]ית המודל נבחן במידה שבה הוא מסביר תופעות הנצפות במציאות ובתחזיות הניתנות לאימות שהוא מספק.
מודל כלכלי יתייחס למשתנים '''אקסוגניים''' או חיצוניים למודל, שכל שינוי בהם משנה את תוצאותיו אך אינו מתואר על ידו, ולמשתנים '''אנדוגניים''', שאת טיב השינויים בהם המודל מסביר בעצמו על ידי תלות במשתנים אחרים הכלולים במודל.
התחום של אמידה כמותית של מודלים כלכליים ומשתנים כלכליים נקרא [[אקונומטריקה]].
דוגמה למודל מרכזי בכלכלה הוא [[מודל IS/LM]] המקשר בין [[ריבית]], היצע הכסף, [[תעסוקה]], הכנסה לאומית ומשתנים מקרוכלכליים נוספים ברוח הכלכלה ה[[קיינס]]יאנית.
===גודל שולי===
ביסוד ההחלטות הכלכליות שאנו מקבלים עומד ה'''גודל השולי''' או ה'''השפעה השולית''' של שינוי בן יחידה אחת במשתנה אחד על משתנה אחר. המונח ה[[מתמטיקה|מתמטי]] המקביל הוא ה[[נגזרת]] הנקודתית.
המושגים השוליים המשמעותיים ביותר הם [[תועלת שולית|התועלת השולית]] שמפיק הצרכן מיחידה נוספת של מוצר ו[[עלות שולית|העלות השולית]] ליצרן של ייצור היחידה הנוספת. הכלל בכלכלה הוא שהתועלת השולית מהמצרך יורדת כפונקציה של הכמות הנצרכת ואילו העלות השולית לייצורו עולה.
לדוגמה, נניח שבשוק מציע רוכל מים עשרה ליטרים של מים למכירה. צרכן כלשהו בשוק מעוניין לרכוש מים. בליטר הראשון הוא מתכוון להרוות את צמאונו, בליטר השני, להרוות את צמאונו של סוסו, בשלישי, לשטוף את פניו ולהתרענן, ברביעי לנקות את עגלתו ובחמישי להשקות את הפרחים בביתו. התועלת השולית שלו ממים יורדת. מצד שני ליצרן יש באר אחת קרובה שמספקת לו ליטר אחד של מים למכירה ובאר נוספת רחוקה שממנה יוכל להפיק כמות נוספת. העלות השולית של ייצור המים עולה עבורו.
הכמות של המוצר בשוק תהיה זו שבה העלות השולית של האחד שווה לתועלת השולית של האחר. מעבר לנקודה זו לא כדאי לצרכן לשלם ליצרן את עלות היחידה הנוספת משום שהוא מפיק ממנה פחות תועלת. המחיר בשוק יהיה שווה לאותה עלות שולית גם כן.
===ריבית===
כלכלות מתקדמות משתמשות ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] כאמור כדי לייצג את ערכם של כלל הסחורות והשירותים במשק. לכסף יש ערך-זמן והוא נקרא '''[[ריבית]]'''. עובדה היא שלאורך ההיסטוריה אנשים משלמים לבעלי ממון ריבית תמורת הזכות לקבלו במועד נתון ולהחזירו במועד מאוחר יותר. ההסברים הכלכליים לכך שהם משלמים אותה הם:
* '''העדפת זמן''' - הלווה מפיק רווחה גבוהה יותר מ[[שקל]] היום מאשר משקל מחר.
* הכסף יכול לשמש לרכישת הון לפעילות יצרנית ולרכישת נכסים מניבים אחרים.
בגלל ההשפעה המקרוכלכלית הרבה שיש לשער הריבית על השקעות וצריכה במשק היא נשלטת ברוב המדינות על ידי הממשלה או על ידי '''[[בנק מרכזי]]''' הפועל מטעמה. השליטה בגובה הריבית על ידי הממשלה משמעותה גובה הריבית שהממשלה מוכנה לשלם כדי לקבל כסף. לדוגמה, אם ממשלה מנפיקה [[איגרת חוב]] לעשר שנים בריבית של 5 אחוז, משמעות הדבר היא שקונה שירכוש אגרות כאלו באלף שקל, ייהנה מריבית של 5 אחוז לשנה על האיגרות שרכש, עם הגיע מועד הפדיון של האיגרת (כלומר, המועד בו הממשלה משלמת למלווה את סכום ההלוואה בתוספת ריבית).
על פי התאוריה, בימים רגילים אמורה הממשלה (גם באמצעות הבנק המרכזי) לפעול כדי לקבוע את הריבית בגובה המכונה "טבעי". כלומר בגובה שניתן להניח שאליו הייתה מגיעה לולא התערבה הממשלה. בעתות משבר, היא אמורה להעלות או להוריד את גובה הריבית כדי להשיג מטרות כלכליות כמו עידוד הצמיחה במשק או ריסון [[אינפלציה]]. מבקרי התערבות הממשלה טוענים כי בהיעדר שוק אשראי חופשי אין כל דרך לדעת מה הגובה "הטבעי" של הריבית, כך שבמקרה הטוב הממשלה מגששת באפלה, ובמקרה הרע היא פועלת מאינטרסים צרים. כך למשל הממשלה עשויה לשמור על ריבית נמוכה כדי לעודד את הציבור לצרוך, מה שיגרום לעלייה במצב הרוח הציבורי, ובסופו של דבר ייתרגם לתמיכה פוליטית בממשלה המכהנת.
==תפקיד הממשלה בכלכלה==
| |||