אנטישמיות בפקיסטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 141.226.218.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti
שנות ה-90 של המאה ה-20
שורה 10:
נישואי הפוליטיקאי וסמל הקריקט הפקיסטני [[אימראן חאן]] עם ה[[עיתונאי]]ת ימימה גולדסמית, [[בריטים|בריטית]] ממוצא יהודי, בשנת [[1996]], עוררו סערה בפקיסטן. חאן הואשם שפעל בשליחותו של הלובי היהודי. כתגובה הכחישה ימימה בפומבי כי הוריה הם יהודים. עיתונאי מצרי הפועל בפקיסטן טפל האשמות נוספות נגד חאן, כמו קבלת סכומי כסף גדולים עבור קמפיין הבחירות שלו מן "הלובי היהודי". בעקבות תלונתו של חאן, עורך המשנה של העיתון חזר בו מהסיפור ופרסם התנצלות.
 
החלטתה של הודו בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] לנרמל את יחסיה עם ישראל, וכינון היחסים הדיפלומטיים עמה ה-[[1992]] עוררה גל של אנטישמיות בתקשורת הפקיסטנית, בדרך כלל בשילוב עם רטוריקה אנטי-ציונית. התקשורת הפקיסטנית קראה שוב ושוב כי "האיום הציוני על גבולותינו".
 
במהלך [[מלחמת המפרץ]], אישים פוליטיים רבים בעלי השפעה, כולל ראש המטה הצבאי, טענו כי המלחמה היא "ביטוי מובהק של כוחנות אנטי-מוסלמית שנעשתה לפי בקשתה של ישראל והלובי הציוני ב[[ארצות הברית]]". מנהיג המפלגה האסלאמית העיקרית, דואר-אסלאמי, כינה את המלחמה "המלחמה בין היהודים - האויבים הגרועים ביותר של האסלאם – והמוסלמים".