אסדרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הקישור לאתר משרד התמ"ת היה שבור. נראה שהדף נמחק ולכן החלפתי אותו בעמוד של משרד ממשלתי אחר.
←‏פתיח: , ניסוח,הוספת , הרחבה (הוספת הגדרה למונח "רגולציה")
שורה 1:
[[קובץ:George Stigler.jpg|טקסט=זוכה פרס נובל ג'ורג' סטיגלר, כלכלן|ממוזער|ג'ורג' סטיגלר, אבי תאוריית השבי הרגולטורי]]
'''רגולציה''' (בעברית: '''אסדרה'''{{הערה|[http://www.maot.co.il/lex1/glossary/g_3360.asp ראו "אסדרה" באתר "מעות"]}}) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות ב[[מדינה]] באמצעות [[חוק]]ים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות. [[שאילת מילים|מקור המונח]] [[לטינית|לטיני]] (Regulation), ומשמעותו המילולית (והמקורית) היא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", אך ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים, וכך הוא מתפרש בימינו. מטרתה של הרגולציה בכללותה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה מן ההיבט של התנהגות הפירמות וחיי המסחר ומידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של אלו (לדוגמה, [[מונופול]] של פירמה). הרגולציה מתבצעת על ידי רשויות מנהליות בישראל ובהם:
 
מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים כאשר בחלקן משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות-הברית. בישראל הרגולציה מעוצבת, מופעלת ונאכפת על ידי רשויות מנהליות בהן:
**משרדי הממשלה.
**[[רשות|רשויות]] שונות (לדוגמה בישראל: [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]], בנק ישראל, רשות ניירות ערך ועוד), הפועלות מכוח סמכות שהוענקה להן על ידי הרשות המחוקקת, ולהן גם מנגנוני פיקוח ואכיפה ([[רשות פיקוח|רשויות פיקוח]]) למעקב שוטף אחר הציות לרגולציות (נורמות הרגולציה, כגון תקנות, הוראות, כללים וכיוצא בזה).
 
**משרדי הממשלה.
מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים כאשר בחלקן משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות-הברית.
**[[רשות|רשויות]] שונות (לדוגמה בישראל: [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]], בנק ישראל, רשות ניירות ערך ועוד), הפועלות מכוח סמכות שהוענקה להן על ידי הרשות המחוקקת, ולהן גם מנגנוני פיקוח ואכיפה ([[רשות פיקוח|רשויות פיקוח]]) למעקב שוטף אחר הציות לרגולציות (נורמות הרגולציה, כגון תקנות, הוראות, כללים וכיוצא בזה).
 
בחקיקה הישראלית אין הגדרה למונח "רגולציה", אך במסרת החלטת ממשלה, אומצה ההגדרה הבאה:
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="חוק או תקנה בת פועל תחיקתי המהווה כלל התנהגות מחייב במסגרת פעילות כלכלית או חברתית, ושהוא בר אכיפה על ידי רשות מינהלית מוסמכת לפי דין"|מקור=החלטת ממשלה מספר 2118, מיום 22.10.2014.}}
 
ד"ר [[שרון ידין]] מגדירה רגולציה כפעילות שיטתית של גוף מנהלי ברשות המבצעת של המדינה, לגיבוש וביצוע של מדיניות להכוונת שווקים, המקדמת אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כלפי גופים הפועלים בשוק או בסקטור מסוים, באמצעות נורמות משפטיות כופות או וולונטריות, לצד הפעלתם של מערכי פיקוח לציות ויישומם של מנגנוני אכיפה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = ד"ר שרון ידין|שם = מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית|כתב עת = חוקים בקצרה|קישור = http://law.huji.ac.il/upload/What_is_Regulation_HukimBikzara2014.pdf|כרך = 6|שנת הוצאה = 2014}}}} הגדרה זו משקיפה על הרגולציה כפעילות מנהלית בעיקרה, כאשר הכנסת אך מספקת מסגרת נורמטיבית בה מצופות הרשויות הרגולטוריות לפעול, אך היא כשלעצמה אינה נחשבת רגולטור. רגולציה זו ממוקדת לסקטור העסקי במשק - לתאגידים, לעסקים, למפעלים - ואינה ממוענת ליחיד. אין בכך כדי לשלול את הגדרת הרגולציה על פעולות חברתיות שמבצעים תאגידים, כגון רגולציה של בתי חולים ורגולציה של בתי ספר, והיא חלה הן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות כלכליות, כגון תיקון כשלי שוק, והן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות חברתיות כגון ההגנה על הצרכן. ההגדרה מדגישה את שלושת שלבי הרגולציה: הסדרה (="חקיקת" רגולציות), פיקוח ואכיפה, המתבצעים בידי הרגולטורים (או בעברית "מאסדרים") למול התאגידים המפוקחים.